רע"א 2410/17 סימן טוב קטן נ. אי. אר. אס. גרופ בע"מ

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ר' למלשטריך-לטר ) בת"א 14982-09-16 מיום 23.2.2017.

2.ביום 7.9.2016 הגישה המשיבה תביעה נגד המבקשים בגין הפרת זכויות יוצרים, ביצוע עוולות מסחריות, ובצידה בקשה "לקיום דיון דחוף במעמד צד אחד ומתן צו מניעה דחוף" , בגדרה התבקש בית המשפט המחוזי להורות למבקשים לחדול מלעשות שימוש בזכויות המשיבה בקניינה הרוחני לצורך שיווק והפצה של מוצרים שונים הנגזרים מזכויותיה הקנייניות, בכללם אלו הנוגעים לאריחים אשר פורטו בנספח 4א' שצורף לבקשה.

3.ביום 12.12.2016 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשים "לעשות שימוש כלשהו בכל מדיה שהיא בשם NOGA לצורך שיווק והפצה של אריחים או מוצרים אחרים [...] כמו כן נאסר על הנתבעים, ביחד או לחוד, לעשות שימוש ישיר או עקיף בצילומים שנערכו על ידי התובעת, בדפי פרסום שלה, בקטלוג שעוצב על ידה, במספרי המוצרים כפי שניתנו על ידי התובעת" .

4.ביום 15.12.2016 ניתנה לבקשת המשיבה פסיקתא המבהירה את הוראות צו המניעה הזמני, בה נקבע בין היתר כדלקמן: "ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים [...]

לעשות שימוש ישיר או עקיף בצילומים שנערכו על-ידי התובעת בדפי פרסום שלה, בקטלוג שעוצב על-ידה, במספרי המוצרים כפי שניתנו על-ידי התובעת" .

5.ביום 26.12.2016 התקיים דיון במעמד הצדדים, שבמסגרתו ניתן תוקף של החלטה להודעת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון (להלן: הודעת הצדדים ):

"1. המשיבים 2-1 מודיעים כי אינם עושים כל שימוש, פרסום, שיווק או שימוש אחר כלשהו באריחים אשר סומנו בנספח 4א' כאריחים מס' 8, 9, 10 ו-15, כמו כן האריח הידוע בשם

SH087 בקטלוג המבקשת.

2.נוכח הצהרת המשיבים 2-1 כי אינם עושים שימוש באריחים אלו, מסכימים המבקשים למשיכת הסעד הזמני בנושא זה. אין בכך כדי למנוע מהמבקשת להגיש בקשה מחודשת בנושא זה במידת הצורך" .

6.ביום 2.2.2017 הגישה המשיבה בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט. בבקשה נטען, כי המבקשים מפרים את צו המניעה הזמני שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי ואת הצהרתם הנ"ל. המבקשים התנגדו לבקשה וטענו בין היתר כי "אין כל התחייבות לא לעשות שימוש כלשהו בעתיד" ביחס לאריחים המוזכרים בהצהרה, וכי בית המשפט המחוזי לא החליט על סעד של צו מניעה זמני בנוגע אליהם, שכן המשיבה 'משכה' את בקשתה למתן צו מניעה זמני בנדון.

7.ביום 23.2.2017 נערך דיון בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, ובסיומו ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי נושא בקשת רשות הערעור. בהחלטה נקבע כי במהלך הדיון ביום 26.12.2016 בבקשה למתן סעד זמני, נערך בירור בנוגע לסוגי האריחים ויתר הזכויות הקנייניות הנטענות של המשיבה, שבהם עושים המבקשים לכאורה שימוש שלא כדין, וזאת על מנת לתחם ולגדור את הסעד הזמני שנתבקש. המבקשים הצהירו כי אינם עושים שימוש באריחים שפורטו בהצהרה, ובכך למעשה התייתר הצורך בסעד זמני בנוגע לאריחים אלה. בית המשפט דחה את טענת המבקשים, כי הצהרתם חלה אך בהווה ואינה מונעת מהם לעשות שימוש באריחים בעתיד, והוסיף, למען הסר כל ספק, כי הוראות צו המניעה חלות גם על האריחים המנויים בהודעת הצדדים.

מכאן הבקשה שלפנַי.

8.המבקשים חוזרים על טענותיהם שנדונו ונדחו בבית המשפט המחוזי, ומוסיפים כי החלטתו ניתנה בחוסר סמכות, שכן לא עמדה לפניו כל בקשה למתן סעד זמני ביחס לאריחים שצוינו בהצהרה הנ"ל. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי עשה שימוש בדברי הצדדים שנאמרו שלא לפרוטוקול לצורך מתן החלטתו נושא הבקשה, באופן הנוגד את הסכמות הצדדים ואת לשון ההצהרה. המשיבה מתנגדת לבקשה וסומכת את ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי, על סמך נימוקיה.

9.דין הבקשה להידחות, ומוטב היה אלמלא הוגשה. ההצהרה הנ"ל ניתנה במסגרת הדיון, שעה שנבחנו גדרי הסעדים הזמניים שנתבקשו על-ידי המשיבה, בכללם סוגי האריחים שצוינו בהצהרה אשר פורטו בנספח 4א' שצורף לבקשה למתן סעדים זמניים. במהלך בירור המחלוקת הצהירו המבקשים לפרוטוקול, בלשון ברורה וחד-משמעית, כי אינם עושים שימוש באריחים מסוימים ואך בשל כך, לא נכללו אלה תחת הוראות הצו הזמני שניתן. לשון ברורה, תכלית, נסיבות, שכל ישר; ולא התחכמות מיותרת.

10.סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך של 10,000 ₪.