רע"א 2419/07 שיפרה שחר נ. א.א.א. גונן ירושלים (1994) בע"מ

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים רביד, אפעל-גבאי ופרקש) מיום 5.2.07 בתיק ע"א 9574/06, בו התקבל ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (סגן הנשיא כרמל) מיום 12.9.06 בת"א 4594/01.

ב.

המשיבה - חברה העוסקת במכירת מחשבים - העסיקה את המבקשת כמזכירה. בתביעה שהגישה לבית משפט השלום טענה המשיבה, כי בתקופת העסקתה כמזכירה רכשה המבקשת הימנה ציוד מחשוב, אך אף שחתמה על חשבוניות המס שהונפקו על שמה, לא שילמה את התמורה (65,839 ש"ח). מנגד טענה המבקשת כי החתימה המופיעה על החשבוניות ("חתימת קשקוש") אינה שלה. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו מונה מומחה לגרפולוגיה שעל סמך חוות דעתו יכריע בית המשפט, מבלי להידרש לתצהירים שהגישו הצדדים. ביום 12.9.06 דחה בית המשפט את התביעה. נקבע כי הגרפולוג לא קבע באופן חיובי כי החתימות על החשבוניות יצאו מתחת יד המבקשת, ולפיכך שלא הורם נטל ההוכחה.

ג.

ערעור שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי התקבל ביום 5.2.07. נקבע כי אף שהמומחה לא קבע ממצא פוזיטיבי לגבי זהות החותם, הרימה המשיבה את נטל ההוכחה. בית המשפט הסתמך על מספר אינדיקציות: (1) חשבוניות מוסכמות : בפני בית המשפט הונחו שורה של חשבוניות שהוצאו על שם המבקשת, ונחתמו אף הן בחתימת "קשקוש" שהוכחה כזהה (להלן החשבוניות המוסכמות ). המשיבה לא כללה חשבוניות אלה בתביעתה - ובית המשפט הסיק כי מדובר בחיוב מוסכם שנפרע. בנסיבות, כך נקבע, יש להניח כי גם החתימה המסופקת היא של המבקשת. עוד צוין כי חשבוניות אלה סותרות את גרסת המבקשת לפיה לא נערכה בינה לבין המשיבה כל עסקה; (2) אי המצאת הספרים : בית המשפט נתן משקל רב לעובדה שחרף צו גילוי מסמכים, ועל אף התחייבותה בפני בית המשפט, נמנעה המבקשת מהצגת ספרים של עסק שניהלה במקביל לעבודתה - מהם היה ניתן לכאורה ללמוד, בין היתר, אם נרשמה רכישת המחשבים כהוצאה. בהקשר זה ציין בית המשפט כי ניתן היה, לאור ההתנהלות המתחמקת, למחוק את כתב הגנתה של המבקשת לפי תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984; (3) אי אמינות : המבקשת שינתה את גרסתה העובדתית ביחס לזהות החותם. כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית.

ד.

ביחס לחשבוניות המוסכמות, נטען בבקשה כי בית משפט השלום הורה שלא לעשות שימוש בחשבוניות אלה, שכן אין לדעת אם החתימה שעליהן היא משל המבקשת (כך כנטען בהחלטה מיום 30.12.02). עוד נטען כי החתימה על חשבוניות אלה היא של בעלה של המבקשת, ונמצא כי היא חויבה לשאת בחיובי בעלה שכלל לא היה צד להליכים. ביחס לאי המצאת הספרים נטען כי הללו אבדו למבקשת, שעברה בתקופת המשפט מספר דירות. נטען כי המבקשת פירטה בתצהירה שהספרים אבדו, ושהמשיבה ויתרה על חקירתה בעניין. ולבסוף, נטען כי חיובה של המבקשת בחוב בעלה מצדיק רשות ערעור בגלגול שלישי.

ה.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. ראשית, שלא כנטען בה, אין היא מעוררת שאלה משפטית או ציבורית אשר בשכמותה נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 - מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר). בית משפט השלום קבע כי חוות דעתו של הגרפולוג המומחה לא קבעה פוזיטיבית שחתימת "הקשקוש" היא משל המבקשת - ולפיכך דחה את התביעה. בית המשפט המחוזי קבע כי יש לבחון את מכלול הראיות - והסיק כי מהן עולה שהמבקשת היא שחתמה על החשבוניות. בסוגיה עובדתית זו אין מקום לשקול התערבות ערעורית נוספת (רע"א 6474/99 צוקרמן נ' פאלוך (לא פורסם)). לא למותר לציין כי שני בתי המשפט הקודמים נדרשו לבעייתיות שבקו ההגנה שנקטה המבקשת. בית משפט השלום כינהו "פתלתל" (עמ' 6 לפסק דינו); בית המשפט המחוזי, בעמ' 3 לפסק דינו, נדרש לסתירות שבגירסת המבקשת. זאת, מעבר לסוגיית אי המצאתם של ספרי החשבונות, שם למצער יש להתייחס לשינוי גירסה. מכל מקום, כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.