רע"א 2427/03 הדר חברה לביטוח בע"מ נ. ויקטוריה גנז'בייב

1.אחי המשיבה נהרג בתאונת דרכים ביום 13.7.95. המשיבה, כיום נערה בת 19, תבעה פיצויים מאת המבקשות בבית משפט השלום בתל אביב יפו בשל נזק נפשי שנגרם לה, בהיותה עדה לפגיעת אחיה בתאונה. במסגרת ההליך מונתה ד"ר מיטרני כמומחית רפואית מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי ( להלן: המומחית ), על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 ( להלן: התקנות ). בין המסמכים שהועברו למומחית על ידי המשיבה, נכללו מסמכים שהינם בגדר חוות דעת האסורות בהמצאה למומחה רפואי, על פי סעיף 8(א) לתקנות. בעקבות פניית המבקשות למומחית בבקשה להתעלם מהמסמכים האמורים, פנתה המומחית לבית המשפט בבקשה להתיר לה לעיין בהם, שכן לדידה מהווים הם "תיעוד רפואי לכל דבר".

2.המבקשות, אשר סברו שמתוכן המכתב עולה כי המומחית עיינה במסמכים, הגישו בקשה לפסילתה בבית משפט השלום. בית המשפט פסק, כי "[אין] מדובר בפגם היורד לשורשו של העניין, ודי בהוצאת המסמכים ובהתעלמות המומחה מהם, כדי להיות פתרון לחשש הנתבעות מהשפעה זו או אחרת על המומחית על תכתוב את חוות דעתה".

על החלטה זו הגישו המבקשות בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, אשר נדחתה. על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה בקשה זו לרשות ערעור.

2.עיינתי בבקשה על נספחיה, ובאתי לכלל מסקנה כי אין הצדקה, בנסיבות המקרה, להתערב בשיקולי דעתו של בית המשפט המחוזי. הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם המיוחד של הצדדים, ולכן אינה מצדיקה התערבות של ערכאה שלישית (ראו רע"א 130/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 129).

4.למעלה מן הנדרש אציין, כי לא שוכנעתי שנימוקי הבקשה לגופם מעלים עילה להתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. המצאת מסמכים האסורים בהמצאה למומחה, אינה צריכה להביא בהכרח לפסילת המומחה, אלא יש לבחון, בנסיבות העניין, האם נגרם - או עלול להיגרם - עיוות דין לאחד הצדדים, או שנפגע שיקול דעתו העצמאי של המומחה כתוצאה מהמצאת המסמכים (א' ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים , תשנ"ו (1995), עמוד 355). בנסיבות המקרה, די היה בהוראה שניתנה לה על ידי בית המשפט להתעלם מן המסמכים האמורים, ואין חשש לעיוות דין.

הבקשה לרשות ערעור נדחית, ללא צורך בתשובה.