פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 243/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש:
אפרים זמיר
נ ג ד
המשיב:
קצין התגמולים
בקשת רשות ערעור על פסק-דין
בית-משפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 4.11.02 בע"א 3036/00, שניתן על-ידי
כבוד השופטת י' שטופמן
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיב: עו"ד חיה זנדברג
החלטה
המבקש הוכר, על-ידי המשיב, כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן: החוק) בגין כאבים בברכו השמאלית עקב שירותו הצבאי, ולפיכך נקבעה לו נכות, על-ידי הוועדה הרפואית המחוזית (להלן: הוועדה המחוזית), בשיעור 10%, לפי סעיף 35(1)ב' לחוק.
על קביעה זו ערער המבקש לוועדה הרפואית העליונה (להלן: הוועדה העליונה), זאת בהסתמכו על חוות-דעת ד"ר אגסי, המומחה מטעמו, שקבע לו נכות בשיעור 20%, לפי סעיף 35(1)ג' לחוק. הוועדה העליונה דחתה את ערעורו של המבקש, בהסתמך על הבדיקות הקליניות של חברי הוועדה, וזאת גם לאחר שעיינה בחוות-דעתו של ד"ר אגסי, על-פי הנחייתו של יושב-ראש הוועדות הרפואיות. הוועדה העליונה הטעימה, כי, על-פי חוות-הדעת של חברי הוועדה העליונה, הכאבים מהם סובל המבקש נופלים בגדר סעיף 35(1)ב' לחוק, ולא סעיף 35(1)ג' לחוק, ומשום כך יש לקבוע לו נכות בשיעור 10%.
המבקש ערער על החלטה זו לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר דחה את ערעורו של המבקש בקובעו, כי הוועדה בדקה את המבקש בדיקה מקיפה, וכי עיינה היא בחוות-הדעת של המומחה מטעם המבקש והתייחסה לתכנה כראוי, ובשל כך אין להתערב בקביעותיה.
מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגדרה חזר המבקש על טענותיו בפני בית המשפט המחוזי.
המשיב, מנגד, תומך את יתדותיו בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.
דין הבקשה – להידחות, שכן עיקרה בטענות שבעובדה, שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן, ומשמצאתי כי ההליך היה תקין, והוועדה אכן הייתה ערה למכלול הראיות והטענות, אין מקום להתערבות בית-משפט זה.
ניתנה היום, ג' בסיון תשס"ג
(3.6.03).
ש
ו פ ט ת