רע"א 2445/10 הרצל חגיגי נ. בנק הפועלים בע''מ

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל

אביב-יפו (ע"א 2730/05, כבוד השופטת י' שטופמן ) מיום 23.2.2010, בגדרו נמחק ערעורם של המבקשים על החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 19.6.2005.

תחילת הפרשה נשוא בקשה זו בשנת 2004 כאשר המשיב פתח תיק הוצאה לפועל כנגד המבקשים על מנת לגבות את יתרת הפיגורים בהחזרת ההלוואות שנטלו ממנו. המבקשים הגישו בקשות שונות לראש ההוצאה לפועל ובכללן בקשה ובה טענות "פרעתי" בנוגע לתשלומים אשר לטענתם שילמו למשיב. ביום 19.6.2005 דחתה ראש ההוצאה לפועל את הבקשה וקבעה כי כל התשלומים ששולמו על ידי המבקשים מופיעים ברישומי הבנק וכי גם לאחר הרישום עדיין קיימת יתרת פיגורים (להלן: ההחלטה ).

על החלטתה של ראש ההוצאה לפועל ערערו המבקשים לבית המשפט

המחוזי, אשר מחק את הערעור. בית המשפט קבע בפסק דינו כי לאחר מתן ההחלטה המשיכו המבקשים בניהול הליכים רבים בלשכת ההוצאה לפועל וכי מאז נדחו ארבע בקשות נוספות שהגישו שגם בהן נטענו טענות "פרעתי". בית המשפט הוסיף וקבע כי בנסיבות אלה אין כל ספק כי הערעור שבפניו התייתר.

מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה טוענים המבקשים טענות שונות ורבות אשר ביניהן הטענה כי המשיב התנהל באופן שאינו חוקי בכך שלא עדכן את החוב בתיק במועד וכן בכך שחייבם בהוצאות משפט שלא בעקבות החלטת בית המשפט.

מנגד, סבור המשיב כי אין מקום להיעתר לבקשה. לטענתו, אין הבקשה מעלה כל שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים אשר מצדיקה מתן רשות ערעור. המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה גם לגופו של ענין וזאת, בין היתר, כיוון שקיים מעשה בית דין בעניינם של המבקשים, כיוון שהם הודו במספר הזדמנויות כי לא פרעו את תשלומי ההלוואה כסדרם וכן כיוון שהם נוהגים לפנות לערכאות השונות תוך התעלמות מהחלטות ומתוך רצון להשהות את הליכי המימוש המתנהלים בעניינם.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיב, ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

עניינם של המבקשים כבר נדון בפני שתי ערכאות ואף יותר מפעם אחת. הלכה היא כי הרשות לערעור שני אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת היא למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). בענייננו, המבקשים אינם מעלים טענה בעלת חשיבות כאמור. מטעם זה בלבד, דין הבקשה להידחות.

מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות אף לגופו של ענין. כאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ההליכים בעניינם של המבקשים הוסיפו להתנהל אף לאחר קבלת ההחלטה על ידי ראש ההוצאה לפועל. יתרה מכך, ביום 10.3.2010, לאחר מתן פסק הדין נשוא בקשה זו, ניתנה החלטה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופט מ' סובל ) אשר דוחה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטה נוספת של ראש ההוצאה לפועל אשר דחתה בקשה אשר תוכנה דומה, אם לא זהה, לבקשה אשר מונחת בפניי.

בנסיבות אלה, בהן ישנן החלטות מאוחרות יותר של הערכאות השונות, אשר עוסקות באותן סוגיות שהובאו בפני בית המשפט המחוזי, מקובלת עלי מסקנתו לפיה דינו של ההליך מחיקה וזאת, בין היתר, על מנת למנוע פסיקות סותרות באותו ענין.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשים ישאו בשכר טרחת עורכי הדין של המשיב בסך 5,000 ש"ח.