רע"א 2454/21 כעאבנה אחמד נ. עבדאללה עבידאת

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' דורות ) מיום 25.3.2021 בחדל"ת 57481-12-20 במסגרתה נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע זמני של הליך חדלות הפירעון בעניינה של חברת ע.ר.א.ר. מתקני מחזור בע"מ (להלן: החברה ).

1.

ברקע לבקשה, חילוקי דעות שנתגלעו בין בעלי מניותיה של החברה – המבקש ומשיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים ) – ותביעות הדדיות שהוגשו על ידם, ביניהן תביעת המשיבים להסרת קיפוח. בשלב מסוים הגיעו הצדדים להסכמה על מינוי מפרק זמני לחברה, וכן להסכמה כי "פניה של החברה לפירוק בשל חדלות פרעון וכי תוגש בקשה משותפת מטעם החברה ע"י שני הצדדים לפירוק החברה", הן בשל "מבוי סתום" אליה נקלעה החברה והן בשל חדלות פירעונה (פרוטוקול הדיון מיום 17.12.2020 בה"פ 37850-08-20). להסכמות הצדדים ניתן תוקף של פסק דין, וביום 25.12.2020 הוגשה בקשה משותפת מטעם באי-כוח המבקש והמשיבים, אשר צוין בה כי היא מוגשת בהסכמת כלל בעלי המניות, למתן צו פתיחת הליכים בעניינה של החברה בהתאם להוראות סעיף 23(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ולמינוי נאמן זמני לחברה.

2.

ואכן, ביום 6.1.2021 ניתן צו פתיחת הליכים בעניינה של החברה ומשיב 4 מונה כנאמן זמני לחברה (להלן: הנאמן ), אשר נקט לאחר מינויו במספר פעולות, ביניהן פיטורי עובדים ופרסום הזמנה לרכישת ציוד של החברה. בשלב מסוים עתר הנאמן לאישור התקשרות בהסכם למכירת ציוד החברה. המבקש מצדו הגיש ביום 23.2.2021 בקשה להורות על עיכוב הליכי הפירוק למשך 30 ימים עד לקבלת חוות דעת רואה חשבון מומחה מטעמו. בבקשה טען המבקש כי נתברר לו, רק לאחר שניתנה לו הגישה למסמכים החשבונאיים המלאים של החברה, ומבדיקה בסיסית שערך רואה חשבון מטעמו, כי החברה כלל אינה חדלת פירעון, כי חובות החברה זעומים וכי אין הצדקה לאשר את הפעולות אותן מבקש הנאמן לנקוט. עוד טען המבקש כי זו גם המסקנה המתבקשת מעיון בדוחות הנאמן.

3.

ביום 25.3.2021 דחה בית משפט את בקשת המבקש, בד בבד עם אישור בקשות שהגיש הנאמן למכירת הציוד. בית המשפט קבע כי אין מקום להיענות לבקשה, בעיקר נוכח התנהלות המבקש שעה שהבקשה למתן צו פתיחת הליכים והבקשה למינוי מפרק זמני הוגשו בהסכמת כל המעורבים. טענת המבקש כי החברה אינה חדלת פירעון, עומדת בסתירה מוחלטת לעמדה המוסכמת שהוצגה על ידי הצדדים. בנסיבות אלו, קם השתק שיפוטי והתנהלות המבקש לוקה בחוסר תום לב מובהק המצדיקים דחיית הבקשה. בנוסף צוין כי כל מסקנה אליה יגיע רואה חשבון מטעם המבקש ביחס למסמכים החשבונאיים של החברה תהיה שנויה במחלוקת, נוכח העובדה שהחשש לחוסר תקינות במסמכים החשבונאיים היווה את אחת הסיבות להגשת הבקשה לפתיחת הליכים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בבקשה למתן צו פתיחת הליכים שהוגשה כאמור במשותף. מכל מקום הטענות בדבר ההתנהלות החשבונאית תוכלנה להתברר במסגרת ההליך.

4.

מכאן לבקשה שלפנַי, במסגרתה טוען המבקש כי מדובר בחברה בת-פירעון כאשר הנאמן לא הציג אף ראיה אובייקטיבית המצביעה על חדלות פירעונה, בעוד שהליך הפירוק ומכירת ציוד החברה נסמכים אך ורק על הצהרות הצדדים במועד הגשת הבקשה, לפיהן ייתכן שהחברה חדלת פירעון. משמעותה המעשית של ההחלטה הינה חיסול החברה וסתימת הגולל על הניסיונות להביא להבראתה תוך גרימת נזקים קשים לבעלי מניותיה. בנסיבות אלו, שגה בית המשפט כאשר דחה את הבקשה לעיכוב הליכי חדלות הפירעון, כאשר כל שנתבקש הוא להורות על דחייתם למשך 30 ימים בלבד, לצורך בחינת מצב החברה. בנוסף הגיש המבקש "בקשה בהולה" לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי.

5.

דין הבקשה להידחות ללא צורך להידרש לתשובת המשיבים. כלל הוא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית הדנה בהליכי חדלות פירעון, אשר נהנית משיקול דעת רחב לאור מומחיותה הייחודית והתרשמותה הישירה מבעלי הדין ומנסיבות העניין (ראו למשל: רע"א 317/21 עודאי למנופים בע"מ נ' בן גלים ניהול ובנייה בע"מ , פסקה 10 (25.1.2021)). מקרה זה אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבותה של ערכאת הערעור. גם לגופם של דברים, לא מצאתי פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי. עיקר טענת המבקש כאמור, הוא כי רק לאחר שניתנה לו הגישה לכל ספרי החברה ומסמכיה החשבונאיים, נתברר כי החברה כלל אינה חדלת פירעון. אולם, כפי שציין בית המשפט המחוזי, קשה לקבל את ניסיונו של המבקש להיבנות מספרי החשבונות של החברה, שעה שהמבקש והמשיבים הבהירו בבקשתם המשותפת למתן צו פתיחת הליכים כי "היקף התחייבויות החברה ותקינות המסמכים החשבונאיים נתונים במחלוקת בין הצדדים" וכי "בחשבונה של החברה מצויים מספר מיליוני ש"ח", אולם היקף ההתחייבויות של החברה צריך להיבדק במסגרת הליך חדלות הפירעון (סעיף 9 לבקשה). בנסיבות אלו, בצדק קבע בית המשפט כי דינה של ההתנהלות החשבונאית להתברר במסגרת הליך חדלות הפירעון עצמו ואין בטענות המבקש כשלעצמן כדי להצדיק את עיכובו.

הבקשה נדחית ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.