רע"א 247/01 מססה מיטל באמצעות יפה מיטל נ. דולב חברה לבטוח בע"מ

1.המבקשת נפגעה בתאונת דרכים בשנת 1988. בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 17.10.99 מונתה, בהסכמת הצדדים, מומחית רפואית בתחום העיניים, פרופ' רירי מנור, אשר קבעה כי עקב התאונה נגרמה למבקשת נכות צמיתה בשיעור 20% בתחום זה. עוד בטרם מינוי המומחית, עתר בא כוחה של המבקשת למינויי מומחים רפואיים בתחומים פה ולסת ונוירולוגיה. לאור האמור, נתבקשה המומחית לחוות דעתה גם בשאלת הצורך במינוי מומחים רפואיים בתחומים נוספים. מאחר והמומחית לא התייחסה בחוות דעתה לשאלה זו, שלח לה בא כוחה של המבקשת שאלת הבהרה בעניין זה. בתגובה לשאלת ההבהרה ענתה המומחית כי לאור מצבה של המבקשת יש צורך שבית המשפט ימנה מומחים נוספים, לצורך מתן חוות דעת רפואיות בתחומים נוירולוגיה ואא"ג. על יסוד תשובה זו הגישה המבקשת בקשה למינוי מומחים נוספים בתחומים אלה.

בהחלטתו, קבע בית המשפט (כבוד השופט גינת), כי בשים לב לתיעוד הרפואי שהוגש ועל אף המלצתה של המומחית, אין מקום להיעתר לבקשה. הוא הבהיר, כי הגם שמצוין בתיעוד הרפואי שהוגש כי המבקשת נבדקה על ידי רופאים בתחומים האמורים, הרי שאין ראיה לממצאים רפואיים בתחומים הרלוונטיים במשך 12 השנים שעברו מיום התאונה. המבקשת מבקשת רשות לערער על החלטה זו.

הוחלט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וערעור הוגש על פי הרשות שניתנה.

2.אי מינוי מומחה רפואי בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1975-, משמעו סגירת הדלת בפני התובע להוכחת קיומה של נכות, שכן אין באפשרותו להוכיח את ענייניו הרפואיים בדרך אחרת. לכן, כאשר קיימת ראשית ראייה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה יש מקום לקבל את הבקשה למינוי המומחה (ראו: רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון ואח' , פ"ד מד (2) 216, 220-219).

במקרים בהם מתקשה בית המשפט בקביעה האם יש צורך במינויו של מומחה רפואי בתחום מסויים, עשויה חוות דעתו של מומחה רפואי מתחום אחר לסייע לו להכריע בשאלה אם ראוי למנות מומחה רפואי בתחום המסויים. עמדתו של הרופא המומחה בעניין זה הנה בגדר המלצה בלבד וההכרעה הסופית בדבר מינויו של המומחה הנוסף נתונה כמובן לבית המשפט (ראו: רע"א 1338/90 הנ"ל, בעמוד 219).

3.התיעוד הרפואי שצירפה המבקשת לבקשתה מראה כי במשך 12 השנים שחלפו מיום התאונה התלוננה באוזני רופאיה באופן תדיר על קיומם של כאבי ראש ועל לחצים באיזור העינים. בשנת 1996, בעקבות תלונותיה, הופנתה המבקשת לנוירולוג ונבדקה על ידו. אל תיעוד זה מתווספת גם המלצתה של הרופאה המומחית למנות מומחה נוסף מתחום הנוירולוגיה. בנסיבות אלה, דין הערעור להתקבל ויש למנות למבקשת מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי.

4.אשר למינוי מומחה בתחום אא"ג, אין בתיעוד הרפואי שצירפה המבקשת אינדיקציות לתלונות, בדיקות או ממצאים בתחום זה. גם המבקשת עצמה, בבקשתה המקורית, לא ביקשה למנות מומחה מתחום זה. עם זאת, לאור המלצתה של המומחית הרפואית בתחום העיניים, יש, בנסיבות המיוחדות של המקרה, לבקש גם מן הרופא המומחה בתחום הנוירולוגיה את חוות דעתו בשאלת הצורך במינוי של רופא מומחה בתחום א"אג. לאחר קבלת חוות דעתו, יכריע בית המשפט סופית בדבר הצורך במינויו של מומחה מתחום הנוירולוגיה.

לפיכך, הערעור מתקבל במובן זה שבית המשפט המחוזי ימנה מומחה בתחום הנוירולוגיה ויבקש ממנו לחוות דעתו גם בדבר הצורך למנות מומחה נוסף בתחום א"אג. המשיבות ישאו בהוצאות המבקשת בסכום 10,000 ש"ח.