רע"א 247/14 שלמה ברק נ. ת'בת ביידוסי

לפניי בקשה "לעיון חוזר" בהחלטתי מיום 19.2.2014, שבה הוריתי על דחיית ההליך מחמת אי-הפקדת עירבון.

דין הבקשה להידחות.

ראשית אציין כי המבקש הכתיר את בקשתו כבקשה "לעיון חוזר", אך למעשה אין הוא מבקש "עיון חוזר" אלא ביטול החלטתי מיום 19.2.2014 – שסיימה את ההליך – וזו המסגרת המשפטית המתאימה לבחינת העניין.

כך או כך, לא מצאתי עילה להיעתר לבקשה ו"להחיות" את ההליך.

בבקשה שלפניי אין הסבר מניח את הדעת למחדליו הדיוניים של המבקש. בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 9.1.2014, וסמוך לאחר מכן שוגרה לבא-כוח המבקש הודעה בדבר העירבון שנקבע בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בהודעה נרשם כי על המבקש להפקיד את העירבון בסך 25,000 ₪ תוך 15 ימים, וכי אם לא יופקד העירבון יירשם ההליך לדחייה. המבקש לא הפקיד את העירבון וגם לא הגיש כל בקשה בעניין זה, ולפיכך שוגרה לבא-כוחו (ביום 5.2.2014) הודעה בדבר רישום ההליך לדחייה. בהודעה הובהר כי אם יש בפי המבקש טענה בעניין רישום ההליך לדחייה, עליו להגישה לפני ה- 12.2.2014. המבקש לא הגיש כל הודעה או בקשה בעקבות הודעה זו, ולפיכך ניתנה ביום 19.2.2014 החלטתי המורה על דחיית ההליך. ביום 4.3.2014 הוגשה הבקשה "לעיון חוזר".

כאמור, אין בבקשה הסבר ראוי להתנהלות האמורה. בבקשה נטען כי המבקש ניסה ללא הצלחה להשיג את סכום העירבון, בין היתר באמצעות פנייה לסביבתו הקרובה. אולם, לא מצאתי כל נימוק מדוע המבקש בחר שלא להגיב להודעה על הפקדת עירבון כמו-גם להודעה בדבר רישום ההליך לדחייה. ברור הדבר, כי גם אם בעל-דין מתקשה בהשגת סכום העירבון, כפי שנטען בבקשה שלפניי, הרי שאין הוא רשאי להתעלם מן המועדים שקובע בית המשפט, ואין הוא רשאי לעצום את עיניו כאשר הוא מקבל לידיו התראה בדבר רישום ההליך לדחייה. אם בעל-הדין בכל זאת עושה כך, הרי שאין לו להלין אלא על עצמו. כך במיוחד במקום שבו מדובר בבעל-דין מיוצג, כבענייננו (אציין כי להבנתי עורך-דינו של המבקש הוא גם בנו).

זאת וגם זאת, גם כיום אין המבקש עותר לאפשר לו להפקיד את העירבון באופן מיידי, אלא הוא מבקש לפטור אותו מהפקדת עירבון, או להפחית את העירבון למינימום ולחלקו לתשלומים, או ליתן ארכה ממושכת כדי לנסות ולגייס את כספי העירבון. דא עקא, שבקשה כזו יש להגיש לפני שההליך נדחה בגין אי-הפקדת עירבון, ולא שבועיים אחר-כך. מעבר לצריך אציין כי גם לגוף העניין הרי שעל פני הדברים אין בבקשה כדי להצדיק מתן פטור מהפקדת עירבון בהליך זה.

לבסוף אציין, כי

ההליך גופו הוא בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", זאת לאחר שתביעתו הכספית של המבקש נגד המשיב – על רקע יחסי עורך-דין-לקוח שהתקיימו ביניהם – נדחתה בבית משפט השלום, וערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה אף-הוא. על רקע זה, גם סיכויי ההליך אינם תומכים ב"החייאתו".

לאור המקובץ, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין יישא המבקש בהוצאות המשיב בגין הבקשה שלפניי בסך של 1,000 ₪.