פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 2477/00 סלאמה אלדהיני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · החזקת סם מסוכן והרשעה בערעורערעור על הכרעת דין וגזר דין של בית המשפט המחוזי

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דחה את הערעור על הרשעתו של מי שהורשע בהחזקת 119.8 גרם הרואין שנתפסו בביתו. נקבע כי אין להתערב בקביעה שההודאה לא נמסרה תחת איום ובממצא כי מחדל השוטרים שלא עטו כפפות אינו פועל לטובתו. כמו כן נקבע כי העונש של חמש שנות מאסר אינו חורג מן המידה.

העובדות

המערער הורשע בהחזקת 119.8 גרם הרואין שנתפסו בביתו בחיפוש שנערך בעקבות מידע. בחקירה הודה, ובמשפט טען כי ההודאה נמסרה בעקבות איום של החוקר. בית המשפט המחוזי דחה את הגרסה וקבע כי השוטרים לא איימו עליו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי כי ההודאה נמסרה שלא בעקבות איום ולא נפסלה
  2. 2.האם מחדל השוטרים שלא עטו כפפות בחיפוש מזכה את הנאשם בזיכוי או בהסקת מסקנה לטובתו
  3. 3.האם יש להתערב בחומרת העונש של חמש שנות מאסר בצירוף הפעלת מאסרים על-תנאי

הלכות

  1. 1

    אין להתערב בממצא בית המשפט המחוזי כי מחדל השוטרים שלא עטו כפפות אינו מוביל למסקנה לטובת הנאשם, כאשר הממצא מבוסס על קביעה כי גרסת הנאשם בדבר הטמנת הסם אינה ראויה לאמון

    ״אף אנו איננו רואים מקום להתערב בממצא זה, המבוסס בראש ובראשונה על קביעת בית המשפט המחוזי שגרסת המערער״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אין להתערב בעונש כאשר המדובר בהחזקת סם קשה בכמות ניכרת ובהרשעות קודמות, גם בעבירות סמים

    ״המערער נמצא אשם בהחזקת סם מסוג קשה בכמות ניכרת, ולחובתו הרשעות קודמות, בכללן הרשעות גם בגין עבירות מתחום הסמים המסוכנים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • החזקת סם מסוכן
  • הירואין
  • איום
  • חיפוש
  • טביעות אצבע
  • כפפות
  • חומרת העונש
  • הרשעות קודמות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

2477/00

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד השופט י' טירקל

כבוד השופט א' א' לוי

המערער

:

סלאמה

אלדהיני

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על גזר דינו של בית המשפט

המחוזי

בבאר-שבע, מיום 30.1.2000

בתיק

פל' 8023/99, שניתן על ידי

כבוד

השופטת רויטל יפה-כ"ץ

תאריך הישיבה:

ז'

בתשרי התשס"ב

(

24.09.01

)

בשם

המערער

:

עו"ד רחמים עזריה

בשם

המשיב

ה:

עו"ד אלון אינפלד

בשם

שירות המבחן: גב' ברכה וייס

פסק-דין

המשיבה איננה מתבקשת להשיב על הערעור.

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בהחזקת סם מסוכן מסוג הירואין במשקל 119.8 גר'. הסם נתפס בביתו, בחיפוש שערכה המשטרה בעקבות קבלת מידע. בשלב החקירה הודה המערער כי הסם שלו, אך במשפט ניסה להתכחש לאמיתות ההודיה בטענה כי מסר אותה בהשפעת איום שאיים עליו חוקר, שאם לא יקבל על עצמו את האחריות להחזקת הסם תיפול האחריות על אשתו ובני ביתו האחרים. אלא שבית המשפט המחוזי דחה גירסה זו כשקרית והאמין ללא סייג לגירסת החוקר כי לא איים על המערער בשום צורה שהיא.

בפי הסניגור, בערעורו נגד ההרשעה, היו גם שתי טענות נוספות. האחת, כי השוטרים ביצעו את החיפוש בידיים חשופות וגרמו בכך לטשטוש טביעות אצבע אפשריות על גבי שקיות הסם. לטענתו, היה עליהם לעטות כפפות - דבר שעשו רק לקראת סוף החיפוש - ואילו עשו כן מלכתחילה היה בידי המערער להראות שהסמים הוטמנו בביתו על-ידי מישהו אחר שלא בידיעתו. בית המשפט המחוזי היה מוכן להניח, שאמנם היה על השוטרים לעטות כפפות, אך לא היה מוכן להסיק ממחדלם לעשות כן כל מסקנה לטובת המערער. אף אנו איננו רואים מקום להתערב בממצא זה, המבוסס בראש ובראשונה על קביעת בית המשפט המחוזי שגרסת המערער לפיה הוטמן הסם בביתו בידי אחרים שלא בידיעתו איננה ראויה לאמון. הסניגור גם חזר וטען, ככל שכבר טען לפני בית המשפט המחוזי, שביתו של המערער הוא פרוץ, באופן שכל אחד יכול להיכנס לביתו ולעשות בו כבתוך שלו. דא עקא, שגם טענה זו נדונה ונדחתה בהכרעת הדין על יסוד קבלת עדויות השוטרים שהשתתפו בחיפוש, ושמהן עלה כי הדירה אינה פתוחה ואינה פרוצה, אלא בעלת דלתות ותריסים. המסקנה היא שדין הערעור על הכרעת הדין להידחות.

לחלופין, השיג הסניגור על חומרת העונש. בגין הרשעתו גזר בית המשפט המחוזי על המערער חמש שנים מאסר, ארבע מתוכן מאסר בפועל. כן הופעלו נגדו שלושה עונשי מאסר על-תנאי (18 חודשים, 10 חודשים ו12- חודשים). ההפעלה נעשתה חלקה בחופף וחלקה במצטבר באופן שסך כל הצבירה הועמדה על תקופה של 12 חודשים; ומכאן שעל המערער הוטל לרצות תקופת מאסר כוללת בת חמש שנים. איננו סבורים כי העונש שהוטל על המערער חורג מן המידה. המערער נמצא אשם בהחזקת סם מסוג קשה בכמות ניכרת, ולחובתו הרשעות קודמות, בכללן הרשעות גם בגין עבירות מתחום הסמים המסוכנים.

איננו רואים מקום להתערב גם בגזר הדין, ואנו דוחים את הערעור על שני חלקיו.

ניתן היום, ז' בתשרי תשס"ב (24.9.01).

ש ו פ ט ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 2477/00

הלכות

  1. 1אין להתערב בממצא בית המשפט המחוזי כי מחדל השוטרים שלא עטו כפפות אינו מוביל למסקנה לטובת הנאשם, כאשר הממצא מבוסס על קביעה כי גרסת הנאשם בדבר הטמנת הסם אינה ראויה לאמון
  2. 2אין להתערב בעונש כאשר המדובר בהחזקת סם קשה בכמות ניכרת ובהרשעות קודמות, גם בעבירות סמים