בש"פ 2483/00 אחמד נתשה נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בנצרת בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין שלא כדין. עם הגשת כתב-האישום הורה בית-משפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, ועל החלטה זו הערר שלפניי.

עיקרו של כתב-האישום הוא זה, שבאחד הלילות של חודש מארס התפתחה קטטה בין שתי קבוצות צעירים שהיו בחוף צאלון שעל שפת הכנרת, ובאותה קטטה תקף העורר את המתלונן באגרופיו ונעץ סכין בגבו. המתלונן נפצע ופונה לבית-חולים לקבלת טיפול רפואי.

בא-כוחו המלומד של העורר, עורך-דין ויליאם חאמד, איש הסניגוריה הציבורית בצפון, הגיש לבית-המשפט הודעת ערר מפורטת, כתובה באורח נאה ומסודר, וטיעוניו מייסדים עצמם על שני אדנים: האחד, היעדר ראיות לכאורה לייסוד האמור בכתב-האישום, ושניים, היעדר עילה למעצר, ומכל מקום, כי ראוי בנסיבות העניין להורות על חלופת מעצר.

אשר להיעדר ראיות לכאורה, אין חולקים על כך שהמתלונן נפגע אומנם בנעיצת סכין בגבו, אלא שהשאלה היא אם היה זה העורר אשר עשה את המעשה, או אם היה זה אדם אחר. לעניין זה נאספו אל תיק המשטרה כמה וכמה ראיות לעניין זיהויו של העורר כמי שעשה את המעשה, אך ראיה אחת בולטת בהיעדרה. מסתבר כי שוטר אשר נשלח לחוף לאחר הגשת התלונה על הפגיעה במתלונן, פגש בפלוני, אשר הציג עצמו כאחיו של העורר, ואותו פלוני אמר לשוטר - על-פי זכרון-דברים שכתב השוטר - כי היה זה העורר, אחיו, אשר עשה את המעשה במתלונן. דא-עקא, המשטרה לא טרחה לגבות הודעה מאותו פלוני-האח, וכך נמצאת ראיה חשובה חסרה מן הספר. משהבעתי תמיהה על אי-גביית הודעה מאותו פלוני-האח, הודעיתנו עורכת-דין חדד, באת-כוח המדינה, כי הפרקליטות הנחתה את המשטרה לגבות הודעה מאותו אח-פלוני, ואני מניח כי בעקבות אותה הודעה אפשר יהיה צורך לגבות הודעות נוספות (כגון מאותו שוטר שכתב את זכרון-הדברים).

היצעתי, איפוא, לבאי-כוח בעלי-הדין, כי המשך שמיעת הערר יידחה למועד אחר, וכי ביני לביני תיגבנה בידי המשטרה ההודעות הנדרשות. עורכת-דין חדד הסכימה להצעה, ואילו עורך-דין חאמד הסתייג ממנה. הסתייגותו של עורך-דין חאמד אינה נראית לי, ואני מחליט ללכת בדרך שהיצעתי כי נלך בה.

אני מחליט, איפוא, לדחות את המשך השמיעה למועד שייקבע. תוך עשרה ימים תשלים המשטרה את החקירה הנדרשת כאמור לעיל, ומיד בסיומה תביא מיוזמתה את הראיות החדשות לידיעתו של עורך-דין חאמד. אחרי כל אלה תוגש

הודעה מתאימה לבית-המשפט מטעם המדינה - או מטעמו של העורר אף הוא - והערר ייקבע להמשך שמיעה מיידי.

היום, כ"ח באדר ב' התש"ס (4.4.2000).

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

00024830. G01