רע"א 249/00 משולם לוינשטין נ. אדגר השקעות ופיתוח בע"מ

במהלך בירור תובענה שהגישה המבקשת כנגד המשיבות בבית המשפט המחוזי, פנתה המבקשת לבית המשפט, בבקשה לחייב את המשיבה 1, להשיב בתצהיר על שאלות שהוצגו לה, להשלים את תצהיר גילוי המסמכים, שהגישה ולאפשר למבקשת לעיין במסמכים שתוארו בתצהיר גילוי המסמכים, ובמסמכים הנוספים שיפורטו כאמור.

פנייה זו באה לאחר שבית המשפט המחוזי כבר ציווה על המשיבה 1 ליתן תצהיר לגילוי מסמכים ולהשיב על שאלון.

המבקשת סבורה כי התשובות אינן מלאות והתצהירים חלקיים והיא פנתה לבית המשפט המחוזי, כאמור, בבקשה לחייב את המשיבה 1 להשלים את הטעון השלמה.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשות כולן. הבקשה לעיון במסמכים, כך קבע, אינה נוגעת אלא למסמך סיכום וריכוז נתונים שהוכן כחומר עזר לצורכי ניהול המשפט מטעם המשיבה 1. מסמך זה חסוי, ואין המבקשים זכאים לעיין בו. אשר לבקשה להשלמת תצהיר גילוי מסמכים, אין הכוונה, כך מצא בית המשפט המחוזי, אלא למסמכים מסוגו של המסמך החסוי ומכל מקום המדובר במסמכים שאינם ברשות המשיבה 1, אלא ברשות שלוחיה ושאינם יותר ברשותה.

אשר לבקשה להורות למשיבה 1 להוסיף ולהשיב על שאלות נוספות שהוצגו בפניה, ציין בית המשפט המחוזי כי אכן אין בעובדה, שלדעת המשיבה, השאלות אינן רלוונטיות, כדי לפטור אותה מן החובה להשיב עליהם, אולם גם בעניין זה מצא בית המשפט המחוזי שלא להיעתר למבקשים. זאת מכמה טעמים: ראשית, לבקשתם של בעלי הדין ולאור ההנחיה שנתקבלה בעניין זה היא בהליך קודם בבית המשפט העליון ראוי להחיש את הדיון בתיק. שנית, עובדה היא שכבר בשלב הראשון ניתנה הוראה רחבה להשיב על כל השאלות שהוצגו למשיבה 1. שלישית, המשיבה 1 השיבה על שאלות הנוגעות למרבית הנושאים נשוא הבקשה החדשה. ורביעית, התרשמותו של בית המשפט כי בידי הצדדים מצוי ממילא מידע מלא על הנתונים העובדתיים הדרושים להשלמת הדיון.

כנגד החלטות אלה עותרים המבקשים ליתן רשות ערעור. הם סבורים כי העובדה שמסמכים מסויימים מצויים בידי שלוחה של המשיבה אינה פוטרת אותם מגילויים. הצורך בהחשת הדיון אינו סותר לדעת המבקשים את הצורך במתן תשובות נוספות לשאלון. לטענתם, אין במסמכים נתונים עובדתיים המביאים אותם בגדר מסמכים שנערכו לצורך המשפט.

לא שוכנעתי כי נתקיימו במקרה זה נסיבות המצדיקות התערבות בהחלטות הביניים של בית המשפט בשאלות הדיוניות האמורות. בית המשפט בחן את הבקשות שהובאו בפניו לגופן ומצא כי סדרי הדיון התקינים מחייבים להיעתר לבקשות הקודמות של המבקשים ולא להוסיף ולהיעתר לבקשות החדשות. החלטותיו ברורות ומפורטות ולא מצאתי עילה להתערב בשיקול הדעת שהופעל על-ידי הערכאה המבררת בעניין זה.

הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ש"ח.