רע"א 2513/02 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. צביקה נווה

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב.

המשיב, שהיה מבוטח אצל המבקשת 1 (חברת ביטוח), תבע ממנה ומהמבקש 2, סוכן הביטוח, החזרי פרמיות, בגין פוליסות שבוטלו. בדיון שנערך בבית המשפט לתביעות קטנות, הציעה השופטת לצדדים לנצל את ההפסקה בדיון, על מנת לנסות ולהגיע לפשרה ביניהם. בסיום זמן ההפסקה הופיע באולם הדיונים רק בא כוח המשיב, בעוד שנציג המבקשת 1 לא התייצב. לפיכך, ועל בסיס המסמכים שהוצגו בפניו, נתן בית המשפט לתביעות קטנות פסק דין כנגד המבקשת 1, בו היא חויבה לשלם למשיב סכום של כ- 12,500 ש"ח. בקשה שהגישו המבקשים לבית המשפט לתביעות קטנות, לביטול פסק הדין נדחתה, מהטעם שהאמור בתצהיר התומך בבקשה בנוגע לניהול המשא ומתן לפשרה, ומשך היעדרותו של נציג המבקשת 1 מאולם הדיונים, אינו עולה בקנה אחד עם האמור בפרוטוקול הדיון. בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי נדחתה. בית המשפט המחוזי חזר על הנימוק לפיו, "נציג המבקשת 1 נעדר מהאולם במשך שעה וחצי, ולא כפי שהוא טוען ולכן אין מדובר במחטף". עתה עותרים המבקשים ליתן לו רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי.

2.המבקשים טוענים, בעיקרו של דבר, כי מאחר ולנציג המבקשת 1 נקבע דיון אחר באותה השעה, נמנע ממנו לחזור לדיון נשוא הבקשה במועד. המבקשים סבורים, כי לאור העובדה שנציגה של המבקשת 1 התייצב באותו היום בפני בית המשפט לא היה כל מקום ליתן פסק דין בהיעדרו, שכן ניתן היה לנהל את הדיון לגופו באיחור של מספר דקות. המבקשים טוענים כי המשיב התנהג בחוסר תום לב, ופעל על מנת לזכות בפסק דין על דרך של "מחטף". עוד טוענים המבקשים, כי גם לגופו של עניין, באמתחתם טענות הגנה טובות.

3.המשיב מתנגד לבקשה, וטוען, בעיקרו של דבר, כי העובדות המתוארות על ידי המבקשים אינם תואמות את שאירע באמת, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, וממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי. באילו האחרונים אין מקום - לטענת המשיב - להתערב בדרגה שלישי. לפיכך - כך טוען המשיב - אין המבקשים באים לבית משפט זה, בניקיון כפיים ובתום לב. לטענת המשיב - לא פסק דין "במחטף" היה בענייננו, אלא נטישה של אולם הדיונים על ידי נציג המבקשת 1. המשיב טוען כי גם לגופו של עניין אין ממש בטענות ההגנה של המבקשים.

4.דין הבקשה להידחות. עיקר הבקשה נסבה על ממצאים עובדתיים. באלו לא ראיתי להתערב. משנקבע, כי נציג המבקשת נעדר מהאולם פרק זמן ממושך, בנסיבות העניין, אין גם עילה להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט לתביעות קטנות, ולשנות ממסקנתו כי יש מקום לתת פסק דין על בסיס המסמכים שלפניו. בייחוד כך הדבר, משמדובר בעניין הנבחן בדרגה שלישית.

אשר על כן, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.