החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 2513-23 רע"א 2513-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: התקבל
סדר דין אזרחי · צו לאיסור פרסום שם המבקשתבקשה לאיסור פרסום שמה במסגרת בקשת רשות ערעור

בית המשפט העליון דן בבקשה למתן צו לאיסור פרסום שמה של המבקשת, שביקשה להסתיר פרט רפואי הנוגע לה. נקבע כי המקרה נופל בגדר האפשרות לאסור פרסום למניעת פגיעה חמורה בפרטיות בשל חשיפת מידע רפואי. הבקשה התקבלה, והמשיב חויב בהוצאות.

העובדות

המבקשת ביקשה שלא לחשוף בציבור פרט רפואי הנוגע לה, שאינו ידוע גם לבני משפחתה הקרובים. בתי משפט השלום והמחוזי הורו קודם לכן, לפי בקשתה, על צווים מסוג זה. המשיב התנגד לבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על איסור פרסום שמה של המבקשת בשל חשיפת מידע רפואי הנוגע לה?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט רשאי לאסור פרסום בקשר לדיוני בית המשפט למניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו.

    ״סבורני, כי המקרה דנן בהחלט בא בקהל המקרים שבהם הפרסום יביא לפגיעה חמורה בפרטיות המבקשת, בשל חשיפת המידע הרפואי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו לאיסור פרסום
  • פרטיות
  • מידע רפואי
  • בית משפט ידון בפומבי
  • בקשת רשות ערעור
  • הוצאות
  • מבקשת
  • משיב

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק רע"א 2513/23

בבית המשפט העליון

רע"א 2513/23 -

א'

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

המבקשת:

פלונית

נ ג ד

המשיב:

פלוני

בקשת רשות ערעור על

החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.1.2023 בע"א 29594-03-22

שניתנה על-ידי כבוד השופטת ש' דותן;

ובקשה מטעם המבקשת

לאיסור על פרסום שמה

בשם המבקשת:

עו"ד אסף חדי כהן

בשם המשיב:

עו"ד חסן דבאח

החלטה

1.בקשת הרשות לערער תועבר לדיון לפני מותב תלתא.

2.בשלב זה, יש מקום להכריע בבקשת המבקשת, שהוגשה בד בבד עם בקשת רשות הערעור, כי יִנתן צו לאיסור פרסום שמה.

3.בקשתה זו של המבקשת נומקה ברצונה שלא לחשוף בציבור את דבר נשאותה – פרט מידע שעליו לא יודעים גם בני משפחתה הקרובים, זולת בן זוגה ובודדים נוספים. ואכן, צווים כאמור ניתנו, לפי בקשת המבקשת, על-ידי בתי משפט השלום והמחוזי.

4.המשיב מתנגד לבקשה, וטוען כי משעה שנדחו טענות המבקשת גם בבית המשפט המחוזי, הרי ש"האיזון של האינטרסים והשיקולים המונחים על כפות המאזניים שונה". לדבריו, התנהגות המבקשת, כפי שנשקפת מממצאי הערכאות הקודמות, אינה התנהגות ה"ראויה להסתרה, באמצעות צו איסור פרסום, אלא לגילוי וחשיפה". זאת, נוכח "האינטרס הציבורי בחשיפת מי שמוסרים מידע שיקרי לרופאים המטפלים בהם", כמו גם בשל אחריות המבקשת – יוזמת ההליך, שהתנהלה עובר לו ובמהלכו בדרך לקויה – לחשיפה הכרוכה בדבר.

5.אין בידי לקבל את טענות המשיב, ומוטב היה אם היה נמנע מהעלאתן. אכן, נקודת המוצא הידועה היא, ש"בית משפט ידון בפומבי" (סעיף 68(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984) (להלן: חוק בתי המשפט). ואולם, סעיף 70(ד) לאותו חוק, מורנו כי "בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם" וכן "לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו" (וראו גם את הוראת סעיף 68(ב)(7) לחוק זה). סבורני, כי המקרה דנן בהחלט בא בקהל המקרים שבהם הפרסום יביא לפגיעה חמורה בפרטיות המבקשת, בשל חשיפת המידע הרפואי; מה גם, שבקשת המבקשת הוגבלה לאיסור פרסום שמה, ולא כּוּונה לנעילת דלתותיו של ההליך בכללותו (לעניינים אלה ראו, למשל: רע"א 482/13 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית, פסקאות 11-8 (23.4.2013) והאסמכתאות שם; כן ראו: סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981; סעיף 19 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996). אין אפוא מקום לטענות המשיב, שדבריו גובלים בקריאה ל'ענישת' המבקשת על התנהלותה, בדרך של פרסום שמה וחשיפת סודותיה הכמוסים; גם האינטרס שעליו ביקש להצביע, ככזה שמצדיק את חשיפת זהות המבקשת – רחוק מלשמש בסיס הולם לעמדתו.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור תיקבע לדיון לפני הרכב; והבקשה למתן צו לאיסור פרסום שמה של המבקשת – מתקבלת.

נוכח האמור מעלה בדבר טעמי ההתנגדות לבקשת איסור הפרסום, המשיב ישא בהוצאות המבקשת בבקשה, בסך של 2,000 ₪ (על כך ראו: תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).

ניתנה

היום, ל' באב התשפ"ג (17.8.2023).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1בית המשפט רשאי לאסור פרסום בקשר לדיוני בית המשפט למניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו.