רע"א 2513-23 רע"א 2513-23

1.בקשת הרשות לערער תועבר לדיון לפני מותב תלתא.

2.בשלב זה, יש מקום להכריע בבקשת המבקשת, שהוגשה בד בבד עם בקשת רשות הערעור, כי יִנתן צו לאיסור פרסום שמה.

3.בקשתה זו של המבקשת נומקה ברצונה שלא לחשוף בציבור את דבר נשאותה – פרט מידע שעליו לא יודעים גם בני משפחתה הקרובים, זולת בן זוגה ובודדים נוספים. ואכן, צווים כאמור ניתנו, לפי בקשת המבקשת, על-ידי בתי משפט השלום והמחוזי.

4.המשיב מתנגד לבקשה, וטוען כי משעה שנדחו טענות המבקשת גם בבית המשפט המחוזי, הרי ש"האיזון של האינטרסים והשיקולים המונחים על כפות המאזניים שונה". לדבריו, התנהגות המבקשת, כפי שנשקפת מממצאי הערכאות הקודמות, אינה התנהגות ה"ראויה להסתרה, באמצעות צו איסור פרסום, אלא לגילוי וחשיפה". זאת, נוכח "האינטרס הציבורי בחשיפת מי שמוסרים מידע שיקרי לרופאים המטפלים בהם", כמו גם בשל אחריות המבקשת – יוזמת ההליך, שהתנהלה עובר לו ובמהלכו בדרך לקויה – לחשיפה הכרוכה בדבר.

5.אין בידי לקבל את טענות המשיב, ומוטב היה אם היה נמנע מהעלאתן. אכן, נקודת המוצא הידועה היא, ש"בית משפט ידון בפומבי" (סעיף 68(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984) (להלן: חוק בתי המשפט). ואולם, סעיף 70(ד) לאותו חוק, מורנו כי "בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם" וכן "לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו" (וראו גם את הוראת סעיף 68(ב)(7) לחוק זה). סבורני, כי המקרה דנן בהחלט בא בקהל המקרים שבהם הפרסום יביא לפגיעה חמורה בפרטיות המבקשת, בשל חשיפת המידע הרפואי; מה גם, שבקשת המבקשת הוגבלה לאיסור פרסום שמה, ולא כּוּונה לנעילת דלתותיו של ההליך בכללותו (לעניינים אלה ראו, למשל: רע"א 482/13 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית, פסקאות 11-8 (23.4.2013) והאסמכתאות שם; כן ראו: סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981; סעיף 19 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996). אין אפוא מקום לטענות המשיב, שדבריו גובלים בקריאה ל'ענישת' המבקשת על התנהלותה, בדרך של פרסום שמה וחשיפת סודותיה הכמוסים; גם האינטרס שעליו ביקש להצביע, ככזה שמצדיק את חשיפת זהות המבקשת – רחוק מלשמש בסיס הולם לעמדתו.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור תיקבע לדיון לפני הרכב; והבקשה למתן צו לאיסור פרסום שמה של המבקשת – מתקבלת.

נוכח האמור מעלה בדבר טעמי ההתנגדות לבקשת איסור הפרסום, המשיב ישא בהוצאות המבקשת בבקשה, בסך של 2,000 ₪ (על כך ראו: תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).