החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 2529/01 הורוביץ קלריסה נ. הרשות המוסמכת לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים,

ניתן ביום

בקצרה

אחר · תגמול נכי רדיפות הנאציםבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בערעור על החלטת ועדת הערעור לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שדחה ערעור על החלטת ועדת הערעור לפיה המבקשת אינה זכאית לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. ועדת הערעור קבעה כי אין להסתמך על עדותה היחידה של המבקשת בשל סתירות בגרסאותיה. בית המשפט קבע כי אין להתערב בממצאים העובדתיים ובמידת האמון, וכי גם לפי גרסתה המבקשת אינה זכאית לתגמול.

העובדות

המבקשת עלתה ארצה בשנת 1950 בהיותה בת 15. בשנת 1997 הגישה תביעה לתגמול כנכות רדיפות הנאצים, שנדחתה על ידי הרשם וערר שהגישה נדחה גם בוועדת הערעורים. ועדת הערעורים מצאה כי אין להסתמך על עדותה היחידה בשל סתירות ושוני בין הגרסאות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בממצאים העובדתיים ובמידת האמון שרכשה ועדת הערעור לעדותה של המבקשת לעניין זכאותה לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

הלכות

  1. 1

    אין להתערב בקביעות העובדתיות ובמידת האמון כאשר נבחנו בוועדת הערעור ובבית המשפט המחוזי, ולא הוצגה עילה לבירור מחודש של המחלוקת העובדתית בפני בית המשפט העליון

    ״הן נבחנו הן בועדת העררים והן בפני בית המשפט המחוזי, והמבקשת לא הצביעה על עילה לבירור המחלוקת העובדתית מחדש, בפני בית משפט זה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • נכי רדיפות הנאצים
  • תגמול
  • ועדת ערעור
  • רשות ערעור
  • ממצאים עובדתיים
  • בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

2529/01

בפני:

כבוד

השופט א' ריבלין

המבקש

ת :

קלריסה הורוביץ

נגד

המשיב

ה :

הרשות המוסמכת לצורך חוק נכי רדיפות

הנאצים,

התשי"ז1957-

בקשת

רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט

המחוזי

בתל-אביב-יפו מיום 21.2.01 בתיק ע"א

1920/00

שניתן על ידי כבוד השופטים: גרוס, קובו, ורובינשטיין

בשם

המבקשת: עו"ד אילן יעקובוביץ

החלטה

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטת ועדת הערעור לפי חוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז1957-. באותה החלטה נקבע כי המבקשת אינה זכאית לתגמול על פי החוק.

המבקשת עלתה ארצה ב1950-, בהיותה בת 15. בחודש יולי 1997 היא הגישה תביעה לרשות המוסמכת על פי החוק. תביעתה נדחתה על ידי הרשמת וערר שהגישה בפני ועדת העררים נדחה אף הוא. היא העידה בפני הרשות כי ברחה, יחד עם בני משפחתה מרומניה לרוסיה, מפחד הגרמנים הקרבים. במהלך נדודיה סבלה מתנאי מחסור ותרדה. ועדת העררים מצאה כי לא ניתן להסתמך על עדותה היחידה של המערערת משום סתירה בגרסאותיה השונות בפרשה זו, ומשום שוני בין הגרסה הנוכחית לבין גרסתה בבקשה שהגישה בשנת 1998.

בית המשפט המחוזי לא ראה דרך להתערב בממצאים העובדתיים ובמידת האמון שרכשה ועדת העררים למבקשת. אולם הוא לא ראה לראוי להסתפק בכך, וקבע כי אפילו היתה הועדה מתייחסת ביתר אמון לעדותה של המבקשת, לא היה בכך כדי להועיל לה, כיוון שגם על פי גרסתה לא היתה זכאית לתגמולים.

בקביעות אלה אין להתערב. הן נבחנו הן בועדת העררים והן בפני בית המשפט המחוזי, והמבקשת לא הצביעה על עילה לבירור המחלוקת העובדתית מחדש, בפני בית משפט זה.

בנסיבות אלה אין מנוס מדחיית הבקשה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כד' באייר התשס"א

(17.5.2001).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 1920/00

הלכות

  1. 1אין להתערב בקביעות העובדתיות ובמידת האמון כאשר נבחנו בוועדת הערעור ובבית המשפט המחוזי, ולא הוצגה עילה לבירור מחודש של המחלוקת העובדתית בפני בית המשפט העליון