פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2544/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשים:
1. פאול
רוטנשטרייך
2. מרים רוטנשטרייך
3. איתורית שירותי תקשורת בע"מ
נ ג ד
המשיב:
ניסים לוי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-משפט
המחוזי בתל-אביב-יפו בבר"ע 2733/02 מיום 9.2.03, שניתנה על-ידי כבוד השופטת
מ' רובינשטיין
בשם המבקשים: עו"ד רועי הרם;
עו"ד נעה ברזלי
בשם המשיב: עו"ד
יצחק שמלה
החלטה
בין המבקשים למשיב מתנהל דיון בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו, במסגרתו הגיש המשיב – הוא הנתבע בדיון האמור – חוות-דעת שמאי (להלן: חוות-הדעת), ואולם המשיב לא הצליח לאתר שמאי זה לצורך זימונו לישיבת ההוכחות, ומשכך קבע בית-משפט השלום כי חוות-דעת זו "נחשבת כמוצאת מתיק בית המשפט, ואין בה כל שימוש כראיה בתיק זה".
בית-משפט השלום (השופט טל שחר) קבע בהחלטתו מיום 14.6.01:
אני רושם לפניי הצהרת באי כח הצדדים, הסכמתם והתחייבותם, כי בתיק זה לא תוגשנה כל בקשות וכל ראיות נוספות וכל תצהירים נוספים וכל חוות דעת נוספות וכל בקשות לזימון עדים נוספים, מעבר למה שהוגש בתיק עד כה.
ואולם, משהועבר הדיון בתיק מלפני השופט שחר (על-פי החלטתו), ביקש המשיב להגיש את חוות-הדעת האמורה. בית-משפט השלום (השופטת דניה קרת) קבע, כי אין בשינוי המותב כדי לבטל הסכמות קודמות של באי-כוח הצדדים, ועם זאת יש לאפשר למשיב הגשת חוות-הדעת לשם חקירת השמאי.
על החלטה זו ערערו המבקשים לבית-המשפט המחוזי, אשר דחה (השופטת מיכל רובינשטיין) את הערעור, בקובעו כי לא מצא מקום להתערב בהחלטת בית-משפט השלום, וכי למבקשים שמורה הזכות לפנות לערכאה הדיונית להמצאת חוות-דעת מטעמם.
או-אז הוגשה הבקשה שבפניי, בגדרה חוזרים המבקשים על טענתם, כי לאור ההסכמה הדיונית האמורה, אין להתיר למשיב להגיש את חוות-הדעת. המשיב, מנגד, תומך את טענותיו בהחלטת בית-המשפט המחוזי, ואף טוען כי מדובר בעניין פרוצדוראלי, ולא מהותי, שאין למבקשים כל זכות קנויה בגדרו. עוד טוען המשיב, כי ההסכמה הדיונית האמורה לאו הסכמה היא, שכן זו נכפתה על-ידי בית-משפט השלום.
דין הבקשה – להידחות, שכן היא אינה מעלה שאלה משפטית, החורגת מעניינם הספציפי של המבקשים, והמצדיקה דיון ב"גלגול שלישי". מעבר לדרוש אוסיף, כי אין מקום להתערבותי בהחלטת בית-המשפט המחוזי, שכן טענות המבקשים נבחנו על-ידי שתי ערכאות קודמות, ונדחו.
הבקשה נדחית, איפוא.
ניתנה היום, ט' באייר תשס"ג (11.5.03).
ש
ו פ ט ת