רע"א 2557/10 נתן כדורי נ. אברהם פוניה ו-16 משיבים נוספים

1.

המבקשים כרכו בבקשת רשות הערעור שלפניי את טענותיהן לגבי 8 החלטות שניתנו על ידי כב' השופטת ת' שרון נתנאל. דין הבקשה שהוגשה היום (31.3.2010) להדחות. כל ההחלטות כנגדן הוגשה בקשת רשות הערעור הן בסופו של יום החלטות דיוניות שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהן ולא הובא כל טעם שיצדיק סטייה מכלל זה. המבקשים הגישו יחד עם בקשת רשות הערעור גם "בקשה דחופה מאוד! לעיכוב דיון שאמור להתקיים מיד לאחר הפגרה – 6.4.2010" – הם מבקשים כי ינתן צו המורה לעכב את המשך שמיעת הראיות. לא בנקל יאפשר בית משפט של ערעור שיבוש הליכי הוכחות הקבועים בערכאה הדיונית. הזמן השיפוטי שייך למתדיינים כולם וכפי שעולה מהחומר שהוגש לי (לא בצורה סדורה) המבקשים ביקשו שוב ושוב בערכאה הדיונית לעכב את שמיעת הראיות. נוכח סד הזמנים בו העמידו המבקשים את בית המשפט של ערעור אתייחס בקיצור נמרץ להחלטות השונות אותן ביקשו המבקשים לבטל.

2.

ההחלטה מיום 28.2.2010: בהחלטה זו נקבע התיק לשמיעה ליום 18.3.2010. מועד זה כבר חלף עת הוגשה בקשת רשות הערעור ביום 31.3.2010 ולפיכך הבקשה בעניין מתייתרת מה גם שעל פי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין קביעת מועדי דיון.

3.

החלטה מיום 2.3.2010: החלטה זו גם היא עניינה מועדי דיון ולכן אין ליתן רשות ערעור לגביה.

4.

החלטה מיום 7.3.2010: החלטה זו עוסקת בהזמנת עד אחד ובאי הזמנת עד מומחה של המבקשים מן הטעם שלא הוגשה כל חוות דעת מטעמו. בהמשך הסתבר כי חוות הדעת מצוייה בתיק (ראו החלטה מיום 22.3.2010 שלא נתבקשה רשות ערעור לגביה) ולכן טענות המבקשים בעניין צירוף חוות הדעת מתייתרות. לגבי הזמנת העד המומחה להיחקר על חוות דעתו קבע בית המשפט בהחלטה מיום 22.3.2010 (שכאמור לא נתבקשה רשות ערעור לגביה) כי מדובר במומחית מטעם המבקשים שהמשיבים לא ביקשו לחקרה ולכן אין הוא מתיר למבקשים לזמנה. כמובן שבכך אין כדי לפגוע בחוות הדעת שהגישו המבקשים ובהיעדר חקירה מטעם המשיבים היא עומדת בעינה ולכן אין לקבל את טענות המבקשים בעניין. באשר לטענות המבקשים כי חוות הדעת כבר אינה מעודכנת והם מעוניינים להגיש חוות דעת עדכנית – ככל שניתן להבין מהמסמכים שלפניי עניין זה, להבדיל מזימון העדה המומחית לעדות, לא הועלה בפני בית המשפט המחוזי ואין מקום להכריע בו כערכאה ראשונה במסגרת בקשת רשות ערעור.

5.

החלטה מיום 9.3.2010: בהחלטה זו נדחתה בקשה של המבקשים שכרכה מספר עניינים כגון צירוף מסמכים, גילוי מסמכים, תיקון כתב תשובה, שינוי אופן ניהול התובענה ועוד. בית המשפט קבע כי מרבית העניינים כבר הוכרעו בהחלטות שכבר ניתנו ובצדק ציין בית המשפט כי לא הובא נימוק המצדיק עיון חוזר. מדובר כאמור בעניינים דיוניים שאינם מצדיקים התערבות של ערכאת ערעור. באשר לתיקון כתב התשובה המבקשים מציינים כי התאפשר תיקון כתב התובענה המצדיק ליתן גם להם אפשרות לתיקון. ואולם, תיקון התובענה עסק בשמות התובעים ותיקון זה כשלעצמו בנסיבות ענייננו אינו מצדיק תיקון של כתב התשובה. מכל מקום בית המשפט קבע בהחלטתו כי אין מקום לתיקון כתב התשובה "בשלב זה" כך שטענות המבקשים ממילא שמורות להם.

יצויין כי בבקשה שקדמה להחלטה זו ביקשו המבקשים גם להגיש הודעת צד שלישי. עניין זה נבלע בין יתר טענות המבקשים ובית המשפט עמד על כך שהתיק כבר קבוע להוכחות. אכן נראה שהמבקשים איחרו את המועד לבקש הגשת הודעת צד שלישי (ראו תקנה 217 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) ולא הוגשה על ידם בקשה להארכת מועד.

6.

החלטה מיום 15.3.2010: כל שנקבע בהחלטה זו הוא כי הדיון שנקבע ליום 18.3.2010 נותר על כנו. כאמור מועד זה כבר חלף עת הוגשה בקשת רשות הערעור וממילא בעניין מועדים אין ליתן רשות ערעור.

7.

החלטה מיום 16.3.2010: גם החלטה זו עניינה מועד דיון ולכן הבקשה בעניין נדחית.

8.

החלטה מיום 18.3.2010: החלטה זו התקבלה במהלך דיון ובית המשפט הורה בה על קבלת מסמכים שהגישו המשיבים לאחר ששמע את טענות הצדדים בעניין. בית המשפט לא קבע מה משקלם של המסמכים וממילא כל טענות המבקשים כנגד המסמכים שמורות להם. כמו כן אין בצירוף המסמכים כדי לגרום למבקשים נזק בלתי הפיך ואם יהיה צורך יוכלו להשיג במסגרת ערעור נגד צירוף המסמכים.

9.

החלטה מיום 25.3.2010: החלטה זו עוסקת בתיקון פרוטוקול הדיון מיום 18.3.2010. כידוע, פרוטוקול הדיון אמור לשקף את שנעשה בדיון ובית המשפט התייחס בצורה מפורטת לבקשה שהגישו המבקשים לתיקון הפרוטוקול. בית המשפט, שבפניו התנהל הדיון, קבע את הדרוש תיקון ולא הובא כל טעם שיצדיק התערבות ותיקונים נוספים.

10.

המבקשים העלו טענות גם נגד החלטות נוספות שהתקבלו בתיק אך מאחר שהחלטות אלה אינן חלק מההחלטות בגינן התבקשה רשות ערעור אין מקום להתייחס אליהן והן שמורות למבקשים. אוסיף כי ככל שמדובר בטענות על עניינים שלכאורה מופיעים בכתבי הטענות ושבית המשפט קבע כי אינם מופיעים (ראו, למשל, הטענות נגד ההחלטה מיום 23.2.2010) – יכולים המבקשים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר ולמצער להעלותם בשלב הערעור ככל שיהיה בכך צורך.

11.

יצויין, כי המבקשים גם יוצאים נגד החלטת סגנית הנשיאה כב' השופטת ש' וסרקרוג לדחות ערעור שהגישו נגד החלטות שניתנו על ידי כב' השופטת ת' שרון נתנאל בתפקידה כרשמת. המבקשים לא ביקשו במסגרת בקשת רשות הערעור שלפני לערער על החלטות אלה (ככל שהדבר כלל אפשרי) ולכן איני מביעה לגבי טענותיהם בעניין כל עמדה. יחד עם זאת אציין כי מעיון בהחלטות שניתנו בבית המשפט המחוזי עולה כי כאשר ניתנו החלטות על ידי כב' השופטת ת' שרון נתנאל בתפקידה כרשמת הדבר צויין במפורש על גבי ההחלטה ולכן אין זה ברור מדוע המבקשים טוענים כי הדברים לא היו ברורים.

12.

כאמור, ענייננו בבקשת רשות ערעור על החלטות דיוניות ולמבקשים לא יגרם נזק שאינו ניתן לתיקון בשלב הערעור אם יהיה בכך צורך. הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תגובה לא יעשה צו להוצאות.