רע"א 2570-23 רע"א 2570-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת א' כהן, ס"נ) אשר ניתנה ביום 22.3.2023 ברע"א 29718-02-23, במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בת ים (השופטת ר' אופיר) שניתנה ביום 6.2.2023 בת"א 42408-01-23, ואשר בגדרה נדחתה בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני שיאסור על הסרתו של צו כינוס נכסים (להלן: הכינוס) שניתן ונרשם ביחס למקרקעין מושא ההליך, בגדרה של התדיינות קודמת. צו כאמור נתבקש על ידי המבקש דכאן כדי לממש את זכותו להעברת בטוחה אשר עומדת לו, לטענתו, בחזקת מי שפרע את חובו של הזולת – בעלי הזכויות במקרקעין מושא ההליך – מכוח האמור בסעיף 58(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן, בהתאמה: חוק החוזים ו-זכות התחלוּף).

2.זכות התחלוּף, לה טוען המבקש, עומדת במוקד התובענה בגדרה נתבקש סעד זמני כאמור. המבקש מבקש לממש זכות זו בדרך של העברת כוחות הכינוס אליו באמצעות פסק דין הצהרתי – זאת, כדי להבטיח את זכויותיו הכספיות כלפי בעלי הזכויות במקרקעין, אשר את חובם הוא פרע.

3.בד-בבד עם הגשת בקשה זו, הניח המבקש על שולחני בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על ביטול הכינוס ועל מחיקתה של הערת אזהרה אשר נרשמה בקשר אליו בלשכת רישום המקרקעין.

4.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

5.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי).

6.ההחלטות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

7.המבקש טוען כי בקשתו נסובה על שאלה משפטית חדשה ועקרונית שעניינה זכות התחלוּף, אשר טרם באה על פתרונה בפסיקתנו: האם כוחותיו של כונס נכסים ביחס לנכסו של חייב אחד, ראובן, עוברים לידיו של שמעון, שותפו לחוב של ראובן, אחרי ששמעון פרע את החוב במידה שעולה על חלקו שלו?

8.מסופקני אם ניתן לכלול במילותיו של סעיף 58(א) לחוק החוזים – "שעבוד או זכות אחרת שניתנו לנושה להבטחת החיוב" – את כוחותיו של כונס נכסים אשר מתמנה על ידי בית משפט. זאת, מאחר שכונס נכסים מתמנה על-מנת לממש חיוב אשר כבר הופר באופן מלא או חלקי (ex post) בפועלו כזרועו הארוכה של בית המשפט, ולא כדי להבטיח חיוב לפני מעשה ההפרה (ex ante) (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1025, 1028 (מהדורה אחת-עשרה, 2013); וכן תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי). ברם, איני רואה כל צורך להידרש לסוגיה זו במסגרת הבקשה שלפניי. זאת, מאחר שהערכאות קמא החליטו כפי שהחליטו בעניינו של צו המניעה שנתבקש על יסוד הערכה של סיכויי התביעה ושל מאזן הנוחות. מדובר בהחלטות המבוססות על עובדות המקרה, ולא על הכרעה בשאלה המשפטית שהמבקש מעלה.

9.הבקשה שלפניי אינה מורשית אפוא להיכנס בשערי הערעור "בגלגול שלישי".

10.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי. הבקשה הדחופה למתן צו מניעה זמני נדחית אפוא אף היא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.