פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2596/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשת:
קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
נ ג ד
המשיב:
אברהים מורתג'א
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט
המחוזי בירושלים מיום 13.3.03 בבש"א 992/03, שניתן על-ידי כבוד השופט ע'
חבש
בשם המבקשת: עו"ד אלון
בלגה
החלטה
המשיב, שנדרס על-ידי נהגת שהסיטה את רכבה לקבוצת פלסטינים (להלן: האירוע), נפגע אנושות ואושפז בבית-חולים. כנגד הנהגת הוגש כתב אישום בגין ניסיון לרצח. בגדר תביעתו בבית-המשפט המחוזי בירושלים, שלפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים), ביקש המשיב צו עשה זמני לחיוב המבקשת (להלן: קרנית) להמציא התחייבות לכיסוי עלות אשפוזו בבית-החולים (להלן: ההתחייבות). אך קרנית התנגדה לבקשה זו. עיקר במחלוקת בין הצדדים הוא בשאלה אם האירוע נחשב תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים, שאז חייבת קרנית בכיסוי עלויות האשפוז, או שמא נכנס הוא לתוך החריג שבהגדרת תאונת דרכים – שעניינו במאורע שאירע "כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם" – ולפיכך אין המדובר בתאונת דרכים וקרנית אינה מחויבת ליתן התחייבות.
בית-המשפט המחוזי (השופט עוני חבש) נעתר לבקשת המשיב, בקובעו כי בשלב מוקדם זה של המשפט לא הוכח, עובדתית, כי האירוע היה מכוון, ולפיכך המדובר הוא בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים, והמבקשת מחויבת ליתן התחייבות. הוסיף בית-המשפט והטעים, כי אין ללמוד על כוונה כאמור מעצם הגשת כתב אישום נגד הנהגת, שכן הדרישה היא ל"כוונה כעובדה מוכחת".
על החלטה זו מבקשת קרנית רשות לערער בפנינו, ובגדר בקשתה חוזרת היא על טענותיה בפני בית-המשפט המחוזי.
מנגד תומך המשיב את יתדותיו בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי.
הבקשה נדחית, שכן משהחליט בית-המשפט המחוזי, כעניין שבעובדה, כי טרם הוכחה כוונה שלפי חוק הפיצויים, כאמור, בהתבסס על החומר שהונח בפניו, לא נותרה, אפוא, שאלה משפטית המצריכה התערבותה של ערכאת ערעור זו.
המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך כולל של 20,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ז באלול (14.9.03).
ש
ו פ ט ת