רע"א 2601/06 תולי לוי ועוד 49 אח' נ. חיפה כימיקלים בע"מ

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' שפירא) מיום 21.2.2006, שעניינה בקשה להתיר הגשת חווֹת דעת מומחה משלימות.

המבקשים עבדו בדיג ובעבודות אחרות באזור נחל הקישון. ברבות הימים חלו כולם, למרבה הצער, במחלות קשות. חלקם הלכו לעולמם. המשיבים 6-1 הם מפעלים שפועלים על גדות הנחל, המשיב 7 הינו מכון הטיהור של שפכי הביוב של אזור חיפה, והמשיבים 10-8 הינם רשויות שונות האמונות, בין היתר, על איכות הסביבה. המבקשים הגישו תביעת פיצויים נגד המשיבים, בטענה שמעשיהם או מחדליהם של האחרונים חשפו אותם לחומרים מסוכנים, וגרמו לחולייהם. לאחר הגשת התביעות, בשלב הדיון המקדמי, הגישו המבקשים חווֹת דעת מומחה, המתייחסות לקשר בין השפכים שהוזרמו לנחל לבין מחלותיהם באופן כללי ובאופן פרטני; גם המשיבים, הגישו חווֹת דעת מטעמם המתייחסות לנקודות שבמחלוקת. שמיעת המשפט החלה. בשלב ראשון, הוחלט שהדיון יתמקד בשאלת "הקשר הסיבתי הצר", קרי, "מהם החומרים שהוזרמו לנחל הקישון והאם קיים קשר סיבתי בין החומרים שבמי הקישון למחלות בהם לקו התובעים [המבקשים – א"ר]". לאחר שהחלה שמיעת המשפט והתקיימו כחמישים ימי דיון, פנו המבקשים לבית המשפט המחוזי בבקשה להגיש תגובה של המומחים מטעמם לחווֹת הדעת של המומחים מטעם המשיבים, על דרך של חווֹת דעת משלימות. בקשתם נדחתה. בית המשפט המחוזי סבר כי היענות לבקשה בשלב המתקדם בו נמצא הדיון עלולה להכביד מאוד על בירור המשפט, המורכב ממילא, ואף להביא לכך שיהיה צורך לחקור שוב חלק מהעדים שהעידו. בית המשפט הוסיף כי המבקשים לא הצביעו על נזק שתגרום להם דחיית הבקשה, בפרט לאור האפשרות לעמת את מומחי המשיבים עם טענותיהם לכשייחקרו על-ידם. עוד הוסיף בית המשפט, כי משטענו המבקשים שיש לקבוע מועד סופי להגשת חווֹת הדעת בתיק, מנועים הם מלטעון טענה הפוכה ולבקש להוסיף חווֹת דעת בחלוף המועד שנקבע. כנגד החלטה זו מופנית הבקשה למתן רשות ערעור שבפני.

המבקשים טוענים כי ראוי היה לאפשר להם להגיש את התשובה מטעמם, לאור התועלת שיש בך מבחינת בירור האמת, קיצור החקירות הנגדיות ומיקוד המחלוקת. לטענתם, כל העדים שהעידו עד כה לא התייחסו לשאלות המדעיות בהן עוסקות חווֹת הדעת, ולפיכך, לא יהיה כל צורך לשוב ולחקור אותם. זאת ועוד, המבקשים גורסים כי אין בחקירה הנגדית של מומחי המשיבים כדי לאפשר להם לפרוש את מלוא היריעה בפני בית המשפט. באשר לתחולת דוקטרינת ההשתק על בקשתם, טוענים המבקשים כי הבקשה לקבוע מועד להגשת חווֹת הדעת התייחסה לחווֹת הדעת מטעם המשיבים, וכי דוקטרינת ההשתק כלל אינה מתאימה לכגון דא.

דין הבקשה להידחות. עניינים של ניהול המשפט וסדרי הדיון נתונים ככלל לשיקול דעתה של הערכאה המבררת, ובית המשפט שלערעור לא יתערב בהם אלא במקרים חריגים (ראו למשל: רע"א 3222/02 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון נ' מינהל מקרקעי ישראל (ניתן ביום 18.7.2005)). לא התרשמתי כי מקרה זה נמנה על אותם מקרים. הטעמים שמנה בית המשפט המחוזי בהחלטתו המפורטת מציבים אותה בתוך מתחם הסבירות ואינם מקימים טעם להתערבות. יודגש, כי בית המשפט התרשם שאין במניעה להגיש את חווֹת הדעת המשלימות "כדי לקפח את זכויות וסיכויי התובעים [המבקשים – א"ר] בתביעתם", ומעיון בטענותיהם בבקשה שבפני לא התרשמתי אחרת. בית המשפט ציין בצדק כי אין באי-הגשת התוספת לחוות הדעת כדי למנוע תקיפה מקיפה ומלאה של מסקנות המומחים. יריעת החקירה עשויה אף לחרוג מיריעת חוות הדעת כל עוד היא נוגעת לאותה "תיזה" (השוו: ר"ע 423/83 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוחה ורד סילוורמן , פ"ד לז(4) 281). אם לא תנוח דעתם של המבקשים בעתיד, יוכלו הם, כמובן, להלין על הדברים במסגרת הערעור על פסק-הדין הסופי.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.