רע"א 2612/08 גדעון שינדלמן נ. בנק הפעלים בע"מ

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט נ' ישעיה), לפיה נמחקה בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני ולעיכוב הליכי מימוש משכנתה על דירת מגורי המבקשים.

2.

המבקשים הינם בני זוג אשר בבעלותם דירת מגורים ברמת גן (להלן - הדירה ). המבקש 1 הינו גם בעל המניות בחברה קבלנית בשם גידיש חברה לבניין וקבלנות בע"מ (להלן - החברה ). המבקשים שיעבדו את הדירה לטובת הבנק, כאשר גובה החוב המובטח במשכנתה הוגבל לסך של 550,000 דולרים. ביום 8.1.04, על רקע חובות נטענים של החברה, הגיש המשיב בקשה למימוש המשכנתה ומונה כונס נכסים לדירה. ביום 22.5.04 הגישו המבקשים תביעה לבית המשפט המחוזי, במסגרתה עתרו להצהרה בדבר בטלות המשכנתה ולסעדים כספיים. ביום 24.11.05 הגישו המבקשים בקשה לעיכוב הליכי מימוש המשכנתה. לאחר מכן, הגישו הצדדים לבית המשפט בקשה מוסכמת לפיה ימנע בית המשפט מלהכריע בבקשה לעיכוב מימוש המשכנתה. זאת, נוכח הסכמת הצדדים לפנות להליך גישור. בית המשפט נעתר לבקשה והורה, כי הצדדים יעדכנו אודות הליך הגישור עד ליום 1.3.06. ביום 3.1.08, לאחר שהליך הגישור נכשל, הגיש המשיב תגובה מטעמו לבקשה לעיכוב הליכי משכנתה. ביום 5.2.08 הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת הבקשה, בקבעו כי בנסיבות המקרה אין הצדקה ליתן את הסעד המבוקש. זאת, שכן סעד זמני נדרש בדרך כלל בדחיפות ואילו במקרה דנא התנהלות הצדדים מלמדת כי אין צורך במתן סעד מסוג זה. נגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שלפניי. יצוין, כי מתשובת המשיב לבקשת רשות הערעור עולה כי המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה נוספת לעיכוב מימוש המשכנתה, אשר נדחתה ביום 20.3.08. הבקשה או ההחלטה לא צורפה על-ידי מי מהצדדים. עוד יוער, כי ביום 17.5.09 נערך לפניי דיון בבקשת רשות הערעור.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, ואף שמעתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. בפתח הדברים יצוין, כי מצאתי טעם בטענת המבקשים לפיה לא היה מקום לזקוף לחובתם את חלוף הזמן ממועד הגשת הבקשה לסעד זמני ועד להגשת תגובת המשיב. התמשכות ההליכים נבעה מכך שהצדדים ניהלו ביניהם הליך גישור. אף אם לא עדכנו הצדדים את בית המשפט אודות התקדמות ההליכים במועד שנקבע, הרי שמחיקת הבקשה פוגעת במבקשים בלבד. זאת, בעוד שאין מחלוקת כי גם המשיב היה שותף להליך. לצד זאת, יש ליתן את הדעת לכך שבית המשפט המחוזי הורה על מחיקת הבקשה. המחיקה אינה מונעת הגשת בקשה נוספת, באותה עילה, לערכאה אשר דנה בעניין. לפיכך סבור אני, כי על המבקשים להגיש בקשה חדשה למתן סעד זמני לבית המשפט המחוזי. ככל שתוגש בקשה כאמור, מן הראוי כי בית המשפט המחוזי ידון בה לגופה.

4.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בכפוף לאמור לעיל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.