רע"א 2617/19 נחמה בז'ה נ. אביעד, הנאמן לנכסי המבקשים עו"ד בללתי

1.

בקשת רשות ערעור על שלוש החלטות של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' מאור ) בפש"ר 21228-05-17 מיום 14.3.2019 ומיום 28.3.2019, שעניינן בהוראות ובבקשות הנוגעות לחוות דעתו של רואה החשבון עופר אלקלעי (להלן: רו"ח אלקלעי ), עמו התקשר הנאמן על נכסי המבקשים (המשיב 1; להלן: הנאמן ) על מנת להיעזר בשירותיו לבדיקת אי אילו סוגיות כלכליות שהתעוררו במסגרת הליך פשיטת הרגל של המבקשים.

רקע והליכים קודמים

2.

ביום 23.11.2011 נחתם הסכם הלוואה בין המבקשים לבין המשיבה 3 – גליקסמן שיווק ביצים (1994) בע"מ (להלן: גליקסמן ), בו סוכם כי גליקסמן תלווה למבקשים סך של מיליון ש"ח ותעמיד לרשותם קו אשראי לרכישת ביצי מאכל וכי לשם הבטחת החזר ההלוואה והתשלום עבור קו האשראי, תירשם לטובת גליקסמן משכנתה על דירת מגורים שבבעלות המבקשים (להלן: הדירה ) . ביום 27.11.2011 נרשמה משכנתה כאמור (חובם של המבקשים כלפי גליקסמן יכונה, אפוא, להלן: החוב המובטח ).

ביום 11.6.2017 ניתן לבקשת המבקשים צו כינוס לנכסיהם, וביום 29.10.2018 הם הוכרזו פושטי רגל. ביני לביני, ביום 3.10.2017 הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי בקשה למנותו ככונס נכסים על זכויות המבקשים בדירה, ולהתיר לו לפתוח בהליכים למימושה, וזאת נוכח חובם המובטח של המבקשים כלפי גליקסמן. בהמשך לכך, ביום 30.4.2018 הגיש הנאמן דיווח לבית המשפט המחוזי, לפיו נכון למועד מתן צו הכינוס, עמד החוב המובטח על סך של 1,185,262 ש"ח. מנגד, המבקשים טענו לאורך ההליך כי כספי ההלוואה לא הועברו מעולם לידיהם.

3.

ביום 8.7.2018 הגישו המבקשים בקשה למתן הוראות למנהל המיוחד או לבעל תפקיד ניטרלי שימנה בית המשפט המחוזי, לגביית חוב אשר גליקסמן חבה, לטענתם, כלפי חברה המצויה בבעלותם – ב. ישראל שיווק ביצים בע"מ (להלן: ב. ישראל ). בתגובה טען הנאמן כי הנתונים שהעלו המבקשים באשר להתנהלות הכספית בין גליקסמן לבין ב. ישראל אינם ידועים לו ומשכך ביום 31.10.2018 הגיש הנאמן, בהסכמת גליקסמן, בקשה "להתיר התקשרות עם משרד רו"ח לצורך בדיקת ההתנהלות הכלכלית בין גליקסמן לבין... ב. ישראל... ובכלל זה בדיקה אודות גובה החוב המובטח כלפי גליקסמן". בהחלטה מיום 1.11.2018 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת הנאמן והתיר לו להתקשר עם רו"ח אלקלעי כאמור.

4.

ביום 27.2.2019 הגיש רו"ח אלקלעי את חוות דעתו בה הציג הוא, בין היתר, את ממצאיו בנוגע להתנהלות הכספית שבין גליקסמן לבין ב. ישראל. כן התייחס רו"ח אלקלעי למערכת היחסים הכלכלית שבין גליקסמן לבין המבקשים, ובתוך כך הסתמך על צילומי שיקים אשר גליקסמן העבירה לכאורה לידי המבקשים בהתאם להסכם ההלוואה (להלן: השיקים ).

5.

בעקבות חוות הדעת, הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה לזמן את רו"ח אלקלעי לחקירה בפניו, שכן לטענתם, "חוות הדעת דורשת הבהרה אשר מן הראוי שתינתן בעדות של המומחה". כמו כן, בבקשה צוין כי המבקשים ביקשו מהנאמן שיורה לרו"ח אלקלעי למסור להם צילומים של השיקים. בתשובתו התנגד הנאמן לבקשה לזמן את רו"ח אלקלעי לחקירה, וכן ציין כי רו"ח אלקלעי העביר לבא-כוח המבקשים את צילומי השיקים. בהמשך לכך, ובהתאם להחלטות בית המשפט המחוזי שניתנו ביום 3.3.2019 וביום 10.3.2019, שלחו המבקשים לרו"ח אלקלעי שאלות הבהרה בעניין חוות דעתו. בהחלטה מיום 14.3.2019 נדחתה בקשת המבקשים לזמן את רו"ח אלקלעי לחקירה, ונקבע כי הוא לא שימש כמומחה מטעם בית המשפט אלא מונה לשם הכרעה ב"תביעת החוב" תחת הנאמן. משכך, נקבע כי אין מקום לזמנו לחקירה, כשם שלא מזמנים בעל תפקיד לחקירה על הכרעתו בתביעת חוב (להלן: ההחלטה הראשונה ).

בו ביום הגישו המבקשים בקשה להבהיר האם נוכח ההחלטה הראשונה, רו"ח אלקלעי עודנו נדרש להשיב על שאלות ההבהרה, אשר הופנו אליו על-ידי המבקשים בהתאם להחלטות בית המשפט המחוזי בנדון. בהחלטה מאותו היום קבע בית המשפט המחוזי כדלקמן: "ההחלטה ברורה ואינה דורשת הבהרה. מכל מקום – כידוע, עדיין זכותם של המבקשים להגיש ערעור על הכרעת החוב".

6.

ביני לביני, ביום 14.3.2019 הגישו המבקשים בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי, בה ביקשו כי יורה לרו"ח אלקלעי, לנאמן או לגליקסמן להעביר לידיהם את חוות דעתו של רו"ח אלקלעי, על נספחיה, וכן את צילומי השיקים. נטען, בין היתר, כי בעקבות פניית המבקשים לנאמן בדבר צילומי השיקים, הורה האחרון לרו"ח אלקלעי להעבירם למבקשים, וממשרדו של רו"ח אלקלעי נמסר להם כי הלה ביקש מגליקסמן את הצילומים האמורים, וזו פועלת מול הבנק על מנת להשיגם. ואולם, כך נטען, צילומי השיקים טרם הועברו למבקשים. בהחלטה שניתנה בו ביום קבע בית המשפט המחוזי כי "הכרעת החוב תועבר לחייבים [המבקשים, י.ו.]" (להלן: ההחלטה השנייה ).

7.

ביום 19.3.2019 הגישו המבקשים בקשה להבהרה ולעיון מחדש – הן ביחס להחלטת בית המשפט המחוזי בבקשתם להבהיר את החלטתו הראשונה, והן ביחס להחלטה השנייה. בבקשה נטען כי בהחלטות האמורות התייחס בית המשפט המחוזי לחוות דעתו של רו"ח אלקלעי כאל "הכרעת חוב", בעוד שלמעשה, מדובר בשגגה שכן גליקסמן כלל לא הגישה תביעת חוב נגד המבקשים.

8.

בהחלטה מיום 28.3.2019 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתם האמורה של המבקשים, וציין כי רו"ח אלקלעי מונה לשם בדיקת ההתנהלות הכספית שבין גליקסמן לבין

ב.ישראל , ולא לשם בדיקת ההתנהלות שבין גליקסמן לבין המבקשים. לפיכך, נקבע כי חוות דעתו של רו"ח אלקלעי אינה רלוונטית להליך פשיטת הרגל המתנהל בעניינם של המבקשים , ולכן אין מקום לזמנו לחקירה במסגרת הליך זה. כמו כן, בית המשפט המחוזי שב וציין כי רו"ח אלקלעי אינו מומחה מטעם בית המשפט, וכי חוות דעתו – כמוה כחוות דעת שהוגשה מטעם בעל תפקיד, ואולם, על כל פנים, נקבע כי חוות דעת זו אינה מעלה או מורידה בכל הנוגע להליך פשיטת הרגל האמור. לצד זאת, צוין כי ככל שיש לב. ישראל טענות בדבר חוב של גליקסמן כלפיה, הרי שהיא רשאית להגיש תביעה עצמאית בנדון (להלן: ההחלטה השלישית ).

המבקשים הגישו בקשת רשות לערער על שלוש ההחלטות המתוארות לעיל, היא הבקשה שלפניי.

הבקשה דנן

9.

המבקשים טוענים, בין היתר, לשגגות שונות שנפלו ב החלטה הראשונה וב החלטה השלישית , בהן נדחתה, כאמור, הבקשה לזימון רו"ח אלקלעי לחקירה. בתוך כך, טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע בהחלטה השלישית כי רו"ח אלקלעי מונה אך לשם בחינת ההתנהלות הכלכלית שבין ב. ישראל לבין גליקסמן, שכן הלה התייחס בחוות דעתו אף לחוב המובטח – הרלוונטי למישור היחסים שבין

המבקשים עצמם לבין גליקסמן. בנוסף, המבקשים מפרשים את ההחלטה השניה כהחלטה הדוחה את בקשתם לקבל את צילומי השיקים, וטוענים כי בניגוד לטענת הנאמן בנדון בפני בית המשפט המחוזי, צילומי השיקים טרם הועברו לידיהם. כן נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר כינה בהחלטות שונות את חוות הדעת של רו"ח אלקלעי כ"הכרעת חוב", שכן גליקסמן כלל לא הגישה תביעת חוב נגד המבקשים, וממילא רו"ח אלקלעי לא שימש כמכריע בתביעה מעין זו.

10.

בתשובותיהם סומכים המשיבים, בעיקרו של דבר, את ידיהם על קביעות בית המשפט המחוזי ביחס לזימונו של רו"ח אלקלעי לחקירה. לצד זאת, טוענת גליקסמן בשולי תשובתה כי אף אם היה בחוות דעתו של רו"ח אלקלעי משום בדיקה של החוב המובטח, הרי שבימים אלה נערך דיון בנוגע לחוב זה במסגרת הליך למימוש הדירה בהוצאה לפועל, ולכן אין מקום לעסוק בחוב המובטח בגדר הליך פשיטת הרגל. זאת ועוד, המשיבים מסכימים כולם כי ככל הנראה נפלה טעות סופר במינוח "הכרעת חוב" בו נקט בית המשפט המחוזי ביחס לחוות דעתו של רו"ח אלקלעי, וזאת מאחר שגליקסמן היא נושה מובטחת, ומשכך אינה מחויבת להגיש תביעת חוב במסגרת הליך פשיטת הרגל. בנוסף לכך, מציין כונס הנכסים הרשמי, הוא המשיב 2, כי ב החלטה השניה הורה בית המשפט המחוזי על העברתה של חוות הדעת לידי המבקשים, ולפיכך לא ברור מהי השגגה אשר נפלה לשיטתם בהחלטה זו, מלבד טעות הסופר במינוח "הכרעת חוב"; וכן גליקסמן טוענת כי כל המסמכים הרלוונטיים לחוות דעתו של רו"ח אלקלעי אכן הועברו למבקשים, וכי טענתם לאי-קבלת צילומי השיקים לא גובתה בתצהיר.

11.

עוד יצוין כי נוכח האמור בתשובתה של גליקסמן, הוריתי בהחלטה מיום 17.12.2019 כי המבקשים יעדכנו האם אכן מתנהלים הליכים למימוש הדירה בהוצאה לפועל, וככל שהתשובה לשאלה זו חיובית – יודיעו האם יש בקיומם של הליכים אלה כדי לייתר את בקשתם בכל הנוגע לזימונו של רו"ח אלקלעי לחקירה בפני בית המשפט של פשיטת הרגל. בהודעה מיום 24.12.2019 המבקשים אישרו כי מתנהל הליך בהוצאה לפועל לשם מימוש דירתם, וכי אף מתקיים דיון בשאלת זהות הערכאה לה נתונה הסמכות לדון בשאלות המתעוררות בעניין אכיפת הסכם ההלוואה. לצד זאת, צוין כי "המבקשים סבורים כי יש לזמן את רו"ח אלקלעי לחקירה, על אף ההליכים המתנהלים" .

דיון והכרעה

12.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות – על כל ראשיה.

13.

ראשית, ראיתי לדחות את בקשת רשות הערעור ככל שהיא נוגעת ל החלטה הראשונה ול החלטה השלישית , ה נסבות על הבקשה לזמן את רו"ח אלקלעי לחקירה. בהקשר זה, אציין כי בשלב זה לא ראיתי מקום להכריע בטענות הצדדים בדבר הסוגיות אשר התבקש רו"ח אלקלעי לבדוק, ושאליהן התייחס הוא בחוות דעתו. כן לא ראיתי להידרש לשאלת מעמדו של רו"ח אלקלעי במסגרת הליך פשיטת הרגל – אם כמומחה ואם כמעין בעל תפקיד. כל זאת, נוכח הליכי ההוצאה לפועל המתקיימים במקביל, כאמור לעיל, לשם מימוש הדירה בגין החוב המובטח. הליכים אלה מייתרים, בשלב זה, את הצורך בזימונו של רו"ח אלקלעי לחקירה בפני בית המשפט של פשיטת הרגל . ככל שבשלב כלשהו יוחזר הדיון בחוב המובטח לבית המשפט של פשיטת הרגל, והמבקשים יעמדו על בקשתם לזמן את רו"ח אלקלעי לחקירה, אזי ישקול בית המשפט את הבקשה בהתבסס על נסיבות עדכניות לאותה עת, וינהג כחכמתו.

עוד יוער כי כפי שעולה מתיאור טענות הצדדים שלעיל, המשיבים כולם אינם חולקים על כך שנפלה טעות סופר בהחלטות בית המשפט המחוזי בהן כינה את חוות דעתו של רו"ח אלקלעי "הכרעת חוב", וזאת נוכח העובדה שגליקסמן היא נושה מובטחת ומשכך רשאית היא לפעול למימוש הדירה אף מבלי להגיש תביעת חוב במסגרת הליך פשיטת הרגל (ראו: סעיף 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; ע"א 8044/13 לוי נ' שיכון ובינוי נדל"ן השקעות בע"מ , פסקה 27 (13.2.2014)). מכל מקום, לא מצאתי כי יש בטעות סופר זו כדי לשנות ממסקנתי בדבר דחיית הבקשה דנן, כמבואר לעיל.

14.

שנית, אציין כי נדמה שהמבקשים שגו בפרשנותם את ההחלטה השניה כדוחה את הבקשה לקבלת צילומי השיקים, וכי כוונת בית המשפט המחוזי בהחלטה זו היתה שחוות דעתו של רו"ח אלקלעי תועבר לידיהם – על כל נספחיה. הדברים אמורים ביתר שאת, נוכח טענות הצדדים בנדון לפני בית המשפט המחוזי ולפניי, מהן עולה כי למעשה אין חולק על זכותם של המבקשים לקבל את צילומי השיקים, וכי המחלוקת בין הצדדים מסתכמת בשאלה האם צילומים אלה הועברו בפועל לידי המבקשים, אם לאו. ואולם, אין מקום לברר מחלוקת עובדתית מעין זו במסגרת הדיון בבקשת רשות הערעור דנן, אלא בפני הערכאה הדיונית. על כל פנים, אעיר כי טוב יעשה הנאמן אם ישוב ויפנה אל הגורמים הרלוונטיים בבקשה למסירת צילומי השיקים לידי המבקשים, ויוודא כי מסירה כאמור אכן בוצעה.

15.

סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.