פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
רע"א
262/01
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד
השופט י' אנגלרד
כבוד
השופטת מ' נאור
המבקש
:
ישראל ד'ישראל
י
נגד
המשיב
ות:
1. התעשייה הצבאית לישראל בע"מ
2.
אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ
בקשת
רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 14.12.00 בבר"ע
2327/00 שניתן על-ידי כבוד השופט ד' ארבל
תאריך הישיבה:
כ"ד בתמוז תשס"א
(
15.7.01
)
בשם
המ
בקש:
עו"ד מרדכי מרגלית
בשם
המשיב
ות:
עו"ד אושרית רוטקופ
ף
החלטה
השופטת ד' דורנר :
בהסכמת המשיבות החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שנתקבלה.
בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי נפלו שגיאות. ראשית, בית-המשפט המחוזי שגה בסברו כי ידיעת המבקש אודות הקשר הסיבתי שבין התאונה לבין הנזק אינה מהווה חלק מעילת התביעה לצורך בדיקת מועד תחילת תקופת ההתיישנות. שנית, בית-המשפט המחוזי שגה בכך שהסתמך על מסמכים שהוגשו במהלך הדיון בבקשת רשות הערעור, ואשר לא היו בפני בית-משפט השלום.
בנסיבות אלו, הגענו לכלל דעה כי פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי אינו יכול לעמוד.
אשר-על-כן, אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ומחזירים את הדיון לבית-משפט השלום, בכדי שידון מחדש בטענות ההתיישנות - וזאת על-יסוד מכלול הראיות שהצדדים יגישו, לרבות אותם המסמכים שהוצגו לראשונה בפני בית-המשפט המחוזי - ויכריע גם אם אין בהם כדי לקבוע ממצא רלוואנטי המבסס ידיעה של המבקש ברמה של "'קצה חוט' הקושר מבחינה מדעית-רפואית בין המעשה או המחדל של המזיק לבין הנזק המאוחר" (ע"א 4114/96 המאירי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)).
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד בתמוז תשס"א
(15.7.01).
ש ו פ ט ת ש
ו פ ט ש ו פ ט ת