רע"א 2620/03 אפרים לוי נ. החברה הישראלית לביטוח אשראי (ב.א) בע"מ

1.החברה הישראלית לביטוח אשראי (ב.א) בע"מ (להלן: החברה לביטוח), ערבה בארבעה כתבי ערבות, ובכללם, כתב ערבות כלפי חברת ביטון תדיר בע"מ (להלן: תדיר) להתחייבויות חברה שבשליטת דני ויינמן (להלן: חברת ויינמן). התחייבויות אלה ניתנו על-ידי חברת ויינמן, שיזמה הקמת ישוב בשומרון לקבלני בנייה ולרוכשי מבני-מגורים. חברת ויינמן, מצדה, התחייבה לשפות את החברה לביטוח בכל סכום שתשלם על-יסוד ערבותה, ולהתחייבותה זו ערבו אישית שני המבקשים ושניים אחרים. הפרוייקט נכשל, הערבויות נפרעו על-ידי החברה לביטוח והמבקשים שיפו אותה על-יסוד התחייבותם. אלא, שלימים הגיעו לכלל-דעה כי לא היו חייבים לשפות את החברה לביטוח בגין כספים ששילמה על-יסוד כתב הערבות שהוציאה לתדיר. שכן, לדעתם, ערבות זאת הייתה פיננסית בלבד, בעוד שהתחייבותם לשיפוי התייחסה לערבות ביצוע כלפי לקוחות חברת ויינמן, היינו רוכשי מבני-המגורים, כעולה מנוסח כתבי הערבות.

2.הם הגישו איפוא תובענה לבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו, בגדרה תבעו החזר הכספים ששילמו בגין הערבות שפרעה החברה לביטוח לתדיר.

בכתב-התביעה נטען, כי למבקשים לא הייתה כוונה לערוב להתחייבות הכספיות של חברת ויינמן, אלא רק להתחייבויותיה כלפי רוכשי מבני-המגורים, כי ויינמן הטעה אותם בהציגו את הערבות כלפי תדיר כערבות למכירת בית וכי החברה לביטוח ידעה או, למצער עצמה עין, לכך שהערבות כלפי תדיר היא ערבות פיננסית המוסווית כערבות ביצוע.

תביעתם נדחתה. בית-משפט השלום קבע, על-יסוד חומר הראיות שבא בפניו, לרבות נוסח ההסכם שבין חברת ויינמן לתדיר, כי המבקשים – שהם אנשי עסקים מנוסים – לא הוטעו ואף לא טעו וכי אין לקבל טענתם, כי אומד-דעת הצדדים היה לייחס את המילה "לקוח" לרוכשי מבני-המגורים בלבד.

ערעור שהוגש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, נדחה. בית-המשפט מצא כי פסק-דינו של בית-משפט השלום מעוגן היטב בראיות שבאו בפניו, כי לא נפלה בו שגגה, וכי המערערים הבינו היטב את משמעות כתבי הערבויות שעליהם חתמו.

על פסק-דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור.

הגם שהמבקשים הלבישו טענותיהם לבוש משפטי, הרי בפועל תקפו הם ממצאים שבעובדה בדבר אומד-דעת הצדדים במקרה הקונקרטי. כאמור, תביעתם הייתה מושתתת על הטענה כי הוטעו וטעו. זוהי טענה שבעובדה, שנבחנה על-ידי שתי ערכאות ונדחתה. נמצא, כי לא זו בלבד שהבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית כללית, שהיא תנאי למתן רשות ערעור, אלא היא אינה מעלה שאלה משפטית כלל.

אין איפוא עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

הבקשה נדחית.