רע"א 264/05 מוחמד גב'ר עג'לוני נ. עז' המנוח חסן עג'לוני ז"ל

המבקשים פנו לבית המשפט המחוזי בירושלים בתובענה לסעד הצהרתי כי הבעלות בנכס מקרקעין מסוים מוקנית להם, או למי מהם, וכי העסקה בה נמכרו הזכויות בנכס למשיבות 10 ו-11, או למי מהן, בטלה. כן ביקשו צו לפינוי הנכס על ידי המשיבות 10 ו-11 או כל מי שמחזיק בו מטעמן. בגדר התובענה עתרו המבקשים לסעד זמני שיאסור על המשיבים לעשות כל דיספוזיציה במקרקעין ולבצע בהם כל פעולת בנייה או הריסה. בית המשפט המחוזי (כב' השופט ר' כרמל) דחה את הבקשה, ומכאן בקשת רשות הערעור המונחת בפניי. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל באופן חלקי. אכן, סיכויי התביעה העיקרית אינם מבטיחים. מסקנתו הלכאורית של בית משפט קמא, לפיה ויתר המבקש 1 על זכות הבעלות בנכס לגביו נסבה המחלוקת, נראית לכאורה מבוססת ומעוגנת במסמכים שהוצגו בפניו ובהתרשמותו הבלתי אמצעית מן העדויות ששמע. זאת ועוד, כפי שצויין בהחלטה, התנהלותם של המבקשים נגועה בשיהוי, למצער בכל הנוגע לפעולות הבנייה בנכס, שהחלו חודשים מספר לפני הגשת התביעה הנוכחית. נוסף על כך, דומה כי אף אם יימשכו עבודות הבנייה ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו היה ותתקבל תביעתם של המבקשים, הגם שהדבר עלול להיות כרוך בקשיים. מכל מקום, נראה כי לא מדובר בנזקים שאינם ניתנים לפיצוי כספי. מטעמים אלה, אין מקום למתן צו שיאסור על המשך פעולות הבנייה וההריסה או על החזקה והשימוש בנכס. שונים הם פני הדברים באשר לסעד השני שנתבקש, זה שעניינו עשיית דיספוזיציות משפטיות בנכס. הגם שסיכויי התביעה אינם מרשימים, בלשון המעטה, הרי יש לקחת בחשבון את העובדה שהעברת הזכויות בקרקע לצד שלישי עלולה לגרום למצב בלתי הפיך ולייתר את תביעתם של המבקשים. המשיבות 10 ו-11 לא הצביעו על כל דרך בה עלול צו המניעה המבוקש לפגוע בהן. אדרבא, לדבריהן אין בכוונתן לבצע בעתיד הקרוב עסקה כלשהי בנכס. מן האמור עולה כי מאזן הנוחות נוטה, בהקשר זה, לטובתם של המבקשים.

אשר על כן, הערעור מתקבל במובן זה שניתן סעד זמני האוסר על המשיבים לבצע כל דיספוזיציה משפטית בנכס נשוא ההתדיינות עד למתן הכרעה בתביעה העיקרית. בנסיבות העניין אין צורך בהפקדת ערובה על ידי המבקשים. אין צו להוצאות.