רע"א 2673/19 יורשי המנוח אחמד מוסטפא בדיר נ. מדינת ישראל

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 2.4.2019 בת"א 24954-05-17 (השופטת חנה קיציס ), במסגרתה נדחתה טענת המבקשים ל"הרחבת חזית" מטעם מדינת ישראל – משרד האוצר, רשות הפיתוח, רשות מקרקעי ישראל, האפוטרופוס על נכסי נפקדים ופקיד הסדר המקרקעים תל אביב, שהם המשיבים בבקשה זו (להלן, יחדיו: "המדינה" ).

דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא צורך בהתייחסות. עניינה של ההתדיינות המתנהלת בבית המשפט קמא בתביעת המבקשים בגין הפקעת מקרקעין הידועים כיום כחלקות 61 ו- 111 בגוש 8874 (להלן: " חלקה 61 " ו- " חלקה 111 "). הטענה כי המדינה ביצעה " שינוי או הרחבת חזית " הועלתה על ידי ב"כ המבקשים במהלך הדיון שהתקיים ביום 2.4.2019, ונדחתה באותו מעמד על ידי בית המשפט. על פי הפרוטוקול לוז הטענה הוא שבעוד שהן בהתדיינויות קודמות בין הצדדים (התדיינויות שנמחקו לבקשת המבקשים) והן בכתב ההגנה ובבקשה לסילוק על הסף שהגישה המדינה בהליך הנוכחי, נטען כי הן חלקה 61 והן חלקה 111 נולדו מתוך חלקה 61א. ההיסטורית (להלן: " חלקה 61א. "), הרי שבתצהירי המדינה בוצע שינוי חזית, ועתה נטען כי רק חלקה 111 נולדה מתוך חלקה 61א.

ואולם, עיון בכתב ההגנה מלמד כי טענה עובדתית זו נטענה בכתב ההגנה לא רק ברחל ביתך הקטנה, אלא אף בהדגשה. וכך נאמר בסעיף 23 לכתב ההגנה:

התובעים אומנם שבים וטוענים כי אינם מעוניינים להתייחס לחלקה הרלוונטית לתביעתם ומערבבים בין החלקות (חלקה 111 וחלקה 61) על בסיס טענה לקיומה של "חלקה 61א. ההיסטורית", אשר לטענתם הפכה לחלקה 61 ולחלקה 111. אך לא כך הם פני הדברים. לאחר בדיקה חוזרת ומעמיקה ובהתאם למסמכים אשר הצליחו הרשות ופקיד ההסדר לאתר, נמצא כי חלקה 61א הפכה במרוצת השנים לחלקה 111 בלבד ....

(ההדגשה במקור) .

מאחר שיריעת המחלוקת העובדתית מוגדרת על פי האמור בכתבי הטענות שמוחלפים בין הצדדים (ראו יששכר רוזן-צבי, ההליך האזרחי 414 (2015) (להלן: " רוזן-צבי ")), הרי משנמצא כי הטענה העובדתית האמורה נטענה כדבעי בכתב ההגנה, דין ההתנגדות להרחבת חזית להידחות. לפיכך החלטת בית המשפט קמא בדין יסודה, ואין כל בסיס להתערב בה.

ודוק, מבחינה משפטית הטענה כי המדינה הציגה בעבר, במסגרת הליכים קודמים או במסגרת ההליך הנוכחי, עמדה שונה, ועל כן היא מנועה כיום מלהתכחש לעמדה זו, אינה טענה ל"הרחבת חזית" (קרי, חריגה מיריעת המחלוקת שהוגדרה בכתבי הטענות) אלא טענה ל"השתק שיפוטי" (" ההשתק השיפוטי ( judicial estoppel ) אוסר על בעל דין להעלות טענות סותרות במסגרת אותו הליך שיפוטי או בשני הליכים נפרדים שהוא צד להם ". רוזן-צבי , 255–273). ויובהר, טענה משפטית של "השתק שיפוטי" לא נטענה בבית המשפט קמא, וממילא אין מקום כי תבחן במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי. למותר לציין כי בעניין זה, טענות הצדדים שמורות להם.

לאור הדברים הללו, הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המדינה בסכום של 5,000 ש"ח. בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון את העובדה שלא התבקשה תגובה.