רע"א 2676/03 בובי ריימונד נ. עיריית רמלה

1.המבקש מחזיק בחלקת מקרקעין בעיר רמלה. המשיבה – עיריית רמלה – הגישה כנגד המבקש תביעה לפינויו מן המקרקעין ולתשלום היטלי ארנונה. רשם בית משפט השלום ברמלה ניתן למבקש רשות להתגונן כנגד התביעה. העירייה ערערה על ההחלטה בדבר מתן הרשות להתגונן, וערעורה נתקבל על-ידי בית משפט השלום, שהורה על פינויו של המבקש מן המקרקעין, וחייבו בתשלום היטלי הארנונה. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי ערעור על פסק הדין, וכן עתר לעיכוב ביצועו. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת עיכוב הביצוע, בנתון לכך שהמבקש יפקיד ערבון בסכום של 100,000 ש"ח. המבקש הגיש בקשה נוספת לעיכוב הליכי הפינוי – והפעם עתר כנגד דרישת הערבון (עם זאת, הוא זנח את הבקשה להשהיית ביצוע החיוב הכספי). בין היתר, הציג המבקש בפני בית המשפט קמא נתונים על אודות מצבו הכלכלי הרעוע. בקשה זו נדחתה, כך שההחלטה בדבר התניית עיכוב הביצוע בהפקדת ערבון נותרה על כנה. עתה עותר המבקש לעיכוב ביצוע הליכי הפינוי עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור, שהליכי רישומה טרם הושלמו.

2.לאחר שבחנתי את טענות המבקש ואת תגובת המשיבה, החלטתי כי אין מקום להיענות לבקשה. המבקש טוען, בין היתר, כי הוא מתגורר בחלקה עם בני משפחתו, וכי הוא מנהל במקום עסק של תיקוני רכב. בנסיבות אלה, פינויו מהמקרקעין יגרום לו, לטענתו, נזקים בלתי-הפיכים. דא עקא, שתמונת המצב שמציג המבקש אינה עולה בקנה אחד עם התצהיר שצורף לבקשה ועם התצהירים שצורפו לבקשות שהגיש המבקש לערכאות דלמטה. מתצהירים אלה עולה, לכאורה, כי המבקש מתגורר בדירה המצויה מחוץ לחלקה. אף בהנחה שישנה מחלוקת אם הדירה מצויה בחלקה הרי שהעירייה התחייבה, בתגובה לאחת מבקשות עיכוב הביצוע שהגיש המבקש בערכאות דלמטה, כי המבקש ובני משפחתו לא יפונו מדירת מגוריהן. המבקש גם לא הציג לאורך ההליכים, כך נדמה, תמונה אחידה באשר לשאלה אם הוא אכן מנהל עסק על-גבי המקרקעין, אם לאו. בנסיבות אלה, אין לומר כי המבקש הניח תשתית מספקת המלמדת כי ייגרם לו נזק בלתי-הפיך אם ימומשו הליכי הפינוי.

אשר על כן, בקשת עיכוב ביצוע פסק הדין נדחית, ועמה מתבטל צו העיכוב הארעי. המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך של 5,000 ש"ח.