פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"א
2685/99
בפני:
כבוד הרשמת מ' אגמון
המערערים
:
1.
רותי הוכמן
2.
זלמן הוכמן
נגד
המשיבים
:
1.
מרים מנור
2.
עו''ד ויסבלט ישראל, פורמלי
בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור
בשם
המשיבה 1: עו"ד דניאל רביבו
החלטה
בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט המחוזי מיום 21.2.99, בו נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום.
לטענת המבקשים, הומצא להם פסק הדין ביום 8.3.99, ולפיכך המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור חל ביום 14.4.99 (בשל פגרת הפסח שחלה במהלך תקופה זו). ביום 25.4.99 הגישו המשיבים בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.
המבקשים מנמקים את האיחור בהגשת הבקשה, בכך שפנו לעורך דין לבירור המועד האחרון להגשת הבקשה, ולאחר בירור שערך עם הנהלת בתי המשפט מסר להם עורך הדין כי לאור העיצומים, המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור הוא ביום 25.4.99, וכך אכן נהגו. רק כאשר הגיעו לבית המשפט על מנת להגיש את בקשת רשות הערעור, הובהר להם כי המועד להגשת הבקשה חלף.
המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה, לא גילו המבקשים טעם מיוחד להארכת מועד. טעותו של עורך דין שבגינה לא הוגש ערעור במועד, אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד.
כן טוענת המשיבה, כי התצהיר אותו צירפו המבקשים לבקשתם פסול, בהיותו ערוך על דרך ההפניה לעובדות המפורטות בבקשה.
הדין בעניין זה הוא עם המשיבה.
המועד לבקשת רשות ערעור קבוע בחיקוק וככזה דרושים טעמים מיוחדים שיירשמו על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-).
טעותו של עורך הדין, אליו פנו המבקשים, בחישוב המועד להגשת הבקשה, אינה מהווה טעם מיוחד להארכת המועד.
ראשית, יצוין כי ימי השביתה אשר לא באים במניין הימים לצורך חישוב מועדים, פורטו בהודעת מנהל בתי המשפט, הופצו בבתי המשפט ופורסמו בעיתונות, כך שלא היה כל מקום לטעות בעניין זה.
אולם גם אם אכן טעה עורך הדין אין בכך לשנות, שכן הלכה היא כי טעות אינה עולה כדי טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור (המ' 406/65 מקורות חברת מים בע"מ נ' ברזילי, פד"י כ(2) 65, 74; בר"ע 45/76 מדינת ישראל נ' פלורנס, פד"י ל(2) 617; ב"ש 151/81 בודנר נ' צוקברג, פד"י לה(3) 676, 677; בש"א 169/87 וינשטין נ' הפועלים ליסינג בע"מ, פד"י מא(4) 785, 787; וכן בש"א 5469/85 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' מור, פד"י מח(5) 834).
כך למשל, בבש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבניה נ' מיכקשווילי, פד"י נ(3) 239, נפסק כי טעות אנוש של עובדי משרדו של עורך הדין, שבגינה לא הוגש ערעור במועד, אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד. אכן, אין מי שהוא חסין מפני טעות, אך לטעות יש מחיר, ומבין שני בעלי הדין על הצד הטועה לשאת בו.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.
המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הבקשה בסך 1,000 ש"ח.
ניתנה היום י"ז באלול תשנ"ט
(29.8.99).
מיכל
אגמון, שופטת
ר
ש מ ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99026850.
P02