רע"א 2707/00 עמיטק ניהול לפיתוח נדל"ן בע"מ נ. ערן מקוב ו-57 אחרים

1.המשיבים, בעלי זכויות ב64- דירות, מתוך 220 דירות, המצויות בבנין שנבנה על ידי המבקשת, הגישו כנגד המבקשת תביעה למתן פסק דין הצהרתי וצו מניעה קבוע. בכתב תביעתם נטען כי על-פי הסכם מכר הדירות, מחויבת היתה המבקשת להמנע מלהתקשר עם צד ג' בהסכם או בהתחייבות, לפיהם ישמש הבנין כבית אבות או לכל מטרה מסחרית או ציבורית אחרת. בפועל, כך נטען, זכתה המבקשת במכרז של משרד הקליטה להשכרת 110 דירות בבנין לחברת עמידר - החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ (להלן: עמידר) על מנת שתשכן שם קשישים. לטענת המשיבים מפרה ההתקשרות בין המבקשת לבין עמידר את התחייבותה האמורה של המבקשת.

במועד הגשת התביעה ניתן בבית המשפט המחוזי, במעמד צד אחד, צו מניעה ארעי כנגד המבקשת לבל תממש את התקשרותה. ביום 16.1.2000 נתקיים בבית המשפט קמא דיון, במעמד הצדדים, בנוגע לצו המניעה הזמני. במסגרת הדיון הגיעו הצדדים להסכמה לפיה תועבר המחלוקת להכרעה בפני בורר מוסכם, וכי הצדדים יבקשו ממנו לסיים את הבוררות "בהקדם תוך 3-4 חודשים". עוד הסכימו הצדדים כי צו המניעה הזמני יישאר בתוקפו, וכי המשיבים יפקידו, בתוך 20 ימים, ערבות בנקאית אוטונומית או הפקדה בקופת בית המשפט, בסכום כולל של 290,000 ש"ח, שאחרת יבוטל הצו. להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה (להלן: ההחלטה).

ביום 6.2.2000 הפקידו המשיבים במזומן סכום של 255,000 ש"ח. היתרה, בסך של 35,000 ש"ח, הופקדה בערבויות בנקאיות.

2.המבקשת עתרה לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את צו המניעה בשל שהתנאים שנקבעו בהחלטה לא נתקיימו, לטענתה. הבקשה נסמכה בעיקר על הטענה כי תקופת 20 הימים שנקבעה בהחלטה חלפה ביום 5.2.2000, ואילו הסכומים האמורים הופקדו בקופת בית המשפט רק ביום 6.2.2000. כמו כן טענה המבקשת כי נפלו פגמים בערבויות שהוגשו, וכי מספר דיירים פנו לבורר, שלא באמצעות בא כוחם, וגרמו לו לפסול את עצמו מלדון בעניינם.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. השופטת המלומדת דנה בהרחבה בטענה בדבר מניין הימים, וקבעה כי מאחר שהיום העשרים חל ביום השבת, אין פסול בעובדה שסכומי הכסף הופקדו ביום הראשון שלאחריו. הטענה בדבר פנייתם של הדיירים לבורר נדונה אף היא, אולם השופטת הגיעה למסקנה כי אין לבטל את צו המניעה עקב כך. אשר לטענה בדבר פגמים בערבויות, קבעה השופטת, כי הפגמים אינם יורדים לשורשה של ערבות, וכי בא-כוח המשיבים "התחייב להשלימן כנדרש וגם בכך אין לראות הפרה הצריכה להביא לביטול צו המניעה".

על החלטה זו מתבקשת רשות ערעור. המבקשת מצמצמת את טענותיה לעניין אחד בלבד: הפגמים שנפלו, לטענתה, בערבויות שנתנו המשיבים. היא סבורה כי פגמים אלה, אי רישום שמה המלא והמדויק על גבי שטר הערבות, הינם פגמים מהותיים. מאחר שהפקדת הערבויות היוותה תנאי למתן תוקף לצו הזמני, הרי משלא הופקדו הערבויות כנדרש, לא נכנס, לטענתה, לטענתה הצו לתוקפו, והוא בטל מעיקרו. הותרת צו המניעה הזמני על כנו תגרום לה - כך היא טוענת - נזקים כבדים ובלתי הפיכים.

3.דין הבקשה להדחות.

צו המניעה הזמני ניתן, כאמור, בהסכמת הצדדים, ואמור היה להיות בתוקפו עד לסיום הבוררות. הסכמתה של המבקשת להוצאת הצו הזמני בשלב הראשון, מלמדת, כי באותה עת בחרה שלא לעמוד על טענותיה כנגד הוצאתו. בית המשפט המחוזי דן בטענותיה של המבקשת כנגד הותרת הצו הזמני על כנו, בחן את מאזן הנוחות שבין הצדדים, והגיע למסקנה כי הכף נוטה לזכותם של המשיבים ובלשון בית המשפט:

"במצב הנוכחי, נכונות המבקשת לפנות את הדיירים שיאוכלסו על ידי משרד הקליטה אינה מספקת, שכן יש צורך לענין זה לצרף את הגופים המאכלסים. לעומת זאת, ביטול צו המניעה יגרום למבקשת נזק כספי שניתן לפצות עליו".

מאחר שהתיק הוחזר בהסכמה לדיון בבית המשפט, הורה בית המשפט לצדדים לפנות בהסכמה לבית המשפט בבקשה להקדמת הדיון.

4.אין מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי כמו גם באיזון שערך בין האינטרסים המתחרים. הפגמים שנפלו בכתב הערבות לא היו פגמים מהותיים. הדברים באו על תיקונם בהוראת בית המשפט, ובנסיבות המיוחדות של המקרה אין עילה לשנות מהחלטתו. למותר לציין כי אם לא יסתיים הדיון במחלוקת שבין הצדדים בפרק זמן שאינו ארוך במיוחד, יהיו המבקשים רשאים לבקש מבית המשפט לשקול מחדש את דבר קיומו של הצו הזמני.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין גם צו להוצאות.