רע"א 2707/98 פינטון נעמי נ. חברת שמעון יאיר בע"מ

1.שתי הבקשות שלפנינו, שהדיון בהן אוחד לפי החלטת כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן מיום 25.5.98, מקורן בפרשה של רכישת דירות על ידי המבקשים ברע"א 2707/98 וברע"א 2708/98 בבנין שבנתה חברת שמעון יאיר בע"מ (בפרוק) (להלן - "החברה"), שעורך הדין יוסף הולנדר הוא המפרק שלה (להלן - "המפרק"). הדירות טרם נרשמו על שמם של המבקשים.

2.א. הבקשה הראשונה - זאת שברע"א 2707/98 - ענינה חלק מכספי התמורה עבור דירת המבקשת המופקדים מזה כעשרים שנים בידי עורכת דין כנאמנה. בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא י' לויט), בהחלטתו מיום 26.9.96, דחה את בקשתו של המפרק להעביר את הכספים המופקדים לידיו. כן הורה ש"אם ישתנו הנסיבות, יהיה מקום להגיש בקשה חוזרת".

כשנה ומחצה לאחר מכן חזר המפרק וביקש להעביר את הכספים לידיו. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ו' אלשיך), בהחלטתו מיום 1.4.98, סבר כי הנסיבות השתנו והורה להעביר את הכספים למפרק.

המבקשת בקשה להרשות לה לערער על ההחלטה. המשיבים השיבו על הבקשה.

ב.דינה של הבקשה להדחות.

סברתו של בית המשפט המחוזי כי הנסיבות השתנו התבססה בעיקר על החשש שהתעורר לגבי גורלם של הכספים המופקדים שעליהם שהוטל עיקול (שבוטל לאחר מכן). כן שיוה לנגד עיניו את העובדה שבין החברה לבין המבקשת ורוכשים נוספים של דירות נעשה הסכם פשרה, שעל החברה לשאת בהוצאות מימושו, לרבות הוצאות רישום הבנין כבית משותף. אין למצוא פגם בשיקולים אלה.

עוד קבע בית המשפט לענין הכספים כי "המפרק לא יפעל ולא יעשה בהם שימוש כלשהו ללא קבלת הוראות מפורשות מבית המשפט, בבקשה בכתב, כאשר תמיד לכל בקשה כזו יצורף הכנ"ר כמשיב וגם פרקליטה של" המבקשת. בנסיבות הענין ניתן לראות בכך מנגנון הולם של פיקוח על השימוש בכספים.

3.א. הבקשה השניה - זאת שברע"א 2708/98 - ענינה תביעות חוב שהגישו המבקשים למפרק. תביעות אלה סמכו על פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד הנשיא ו' זילר), ביום 6.1.91, לפיו חויבו החברה ושני הנתבעים הנוספים באותה תביעה - שמעון יאיר ורבקה יאיר - "לבצע את רישומי הזכויות בדירות" על שם המבקשים. כן חויבו הנתבעים הנוספים לשלם לכל אחד מן המבקשים סכום של 5,000.- ש"ח, בצרוף הפרשי הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, בשל כך שלא רשמו את הדירות על שמותיהם במועד.

המפרק דחה את תביעות החוב. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ו' אלשיך), בהחלטתו מיום 1.4.98, קבע שנזקיהם של המבקשים לא הוכחו ולפיכך דחה את ערעורם על החלטתו של המפרק.

המבקשים בקשו להרשות להם לערער. המשיבים השיבו על הבקשה.

ב.עיינתי בבקשה המפורטת ובנספחיה הרבים ולא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. כפי שקבע לא הובאה לפני המפרק ראיה לנזק כלשהו שנגרם למבקשים. כן סמך את ידיו על דברי המפרק ועל דברי הכנ"ר ואף על כך שנערכה בדיקה על ידי חוקר של הכנ"ר.

4.לפיכך נדחות הבקשות להרשות ערעור שבתיק רע"א 2707/98 ובתיק רע"א 2708/98.

המבקשת בתיק רע"א 2707/98 תישא בהוצאות המפרק בסך 5,000.- ש"ח. כן ישאו המבקשים בתיק רע"א 2708/98 בהוצאות המפרק בסך 5,000.- ש"ח.