רע"א 2711/22 איי.אס.אס. - אשמורת בע"מ נ. איילון חברה לביטוח בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' כהן ) בת"א 1449-04-20 מיום 14.2.2022, אשר קבע כי חל חיסיון על מסמכים שונים שמצויים בידי המשיבות ודחה את בקשת המבקשות להורות על גילויים.

הרקע לבקשה

2.

ביום 4.2.2017 פרצה דליקה בתחנת "ככר פריז" של ה"כרמלית" בחיפה, אשר מופעלת על-ידי המשיבה 2 (להלן: הכרמלית ) ומבוטחת על-ידי המשיבה 1 (להלן: איילון ). ביום 2.4.2020 הגישו המשיבות תביעה לבית המשפט המחוזי נגד המבקשות בטענה כי הדליקה נגרמה כתוצאה מבדלי סיגריה שהושלכו על-ידי עובדי המבקשת 1. לפי כתב התביעה, הדליקה גרמה נזקים כבדים לכרמלית, וסכום התביעה הועמד על סך של כ-85 מיליון ש"ח.

3.

במסגרת הליכי קדם המשפט נדונה בקשת המבקשות לגילוי ועיון במסמכים המצויים בידי המשיבות. ביום 3.1.2022 מסרו המשיבות תצהיר גילוי מסמכים, שבמסגרתו צוין כי מספר מסמכים המפורטים בו הוכנו לקראת המשפט ולפיכך נטען כי הם נהנים מחיסיון (להלן: המסמכים שבמחלוקת ). מסמכים אלו כללו דוח חקירה המנתח צילומים ממצלמות האבטחה במקום (להלן: דוח מצלמות האבטחה ); ארבע טיוטות חוות-דעת מאת חוקר שריפות (להלן: טיוטות חוקר השריפות ); וטיוטת חוות-דעת מאת מהנדס חשמל (להלן: טיוטת מהנדס החשמל ). המבקשות התנגדו להטלת החיסיון וטענו כי מסמכים שנאספו על-ידי מבטחת במסגרת בירור חבותה אינם חסויים, גם בהינתן סיכוי שתוגש נגדה תביעה בעתיד.

4.

בית המשפט המחוזי עיין במסמכים שבמחלוקת, קיבל את טענת החיסיון בעניינם ודחה את בקשת המבקשות להורות על גילוים. אשר ל דוח מצלמות האבטחה , צוין כי זה כולל הסברים לתמונות אשר לטענת המשיבות מתעדות בזמן אמת את האנשים שעישנו במקום. בית המשפט המחוזי קבע כי לא מדובר במסמך שנועד לברר את חבותה הביטוחית של איילון וכי ההסברים הנ"ל ניתנו במובהק לצורך הכנת המשפט. אשר ל טיוטות חוקר השריפות , צוין שהמשיבות טענו כי תחולתה של פוליסת הביטוח הרלוונטית איננה מותנית בגורם לדליקה, וכי שירותי חוקר השריפות נשכרו על מנת לברר את זהות האשמים בדליקה. בית המשפט עמד על כך שהטיוטות ממוענות למנכ"ל חברת השמאות שחוות דעתה צורפה לכתב התביעה דנן לצורך הוכחת גובה הנזק (להלן: חברת השמאות ); וקבע כי יש להתייחס אליהן כאל התכתבות פנימית שנערכה במסגרת הכנת המשיבות להגשת תביעת השיבוב, כך שחל עליהן חיסיון. אף ביחס ל טיוטת מהנדס החשמל נקבע כי מדובר בהתכתבות פנימית בין המשיבות למומחה מטעמן, כך שגם עליה חל החיסיון.

הבקשה דנן

5.

המבקשות טוענות כי המסמכים שבמחלוקת הוכנו כחלק משגרת עיסוקה של איילון כמבטחת. לשיטתן, המטרה הדומיננטית שבבסיסם איננה הכנה לקראת הגשת תביעת שיבוב, כי אם בירור חבותה של איילון כלפי הכרמלית לפי תנאי הפוליסה. המבקשות מדגישות כי בניגוד לטענת המשיבות, פוליסת הביטוח הרלוונטית אינה חלה בכל מקרה של דליקה אלא מותנית בזהות הגורם לה; כי דוחות חוקר השריפות ומהנדס החשמל (להלן ביחד: המומחים ) הוכנו בסמוך לאירוע הדליקה, שנים לפני הגשת תביעת השיבוב, כך שחזקה עליהם כי הוכנו לצורך בירור החבות הביטוחית; וכי בכלל, משענייננו בתביעת שיבוב, קטנה ההסתברות לכך שהמסמכים הוכנו לקראת משפט צפוי.

דיון והכרעה

6.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.

7.

נקודת המוצא לדיוננו היא שלערכאה הדיונית מסור שיקול-דעת רחב בסוגיות של חיסיון, ובהתאם, בית משפט זה ייטה שלא להתערב בהחלטות הקשורות בעניינים אלה ( רע"א 3670/19 פלוני נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פס' 7 (28.7.2019) (להלן: עניין קרנית ); רע"א 5756/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' פי.אד בע"מ , פס' ז והאסמכתאות שם (21.1.2007)).

8.

דיני החסיונות מבוססים על הנחה כי ישנם ערכים שערך גילוי האמת נסוג מפניהם. במסגרת זו הכירה הפסיקה בחיסיון שחל על מסמך אשר הוכן לקראת משפט, לנוכח הכרה בכך שיש לאפשר לבעל דין להיערך למשפטו ללא חשש שהכנותיו יתגלו ליריבו (ראו, למשל: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי , מט(4) 54, 64-63 (1995); רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי , פס' 13 (2006); יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 506 (2021) (להלן: עמית )). החיסיון האמור נוגע אפוא למסמכים שהוכנו לקראת הליך משפטי תלוי ועומד או כזה הצפוי בהסתברות ממשית (רע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' שימקו , פס' 8 (13.6.2007)). תחולתו משתרעת לא רק על פני מסמכים שהוכנו על-ידי עורך-דין או עבורו, ואף דוחות חקירה ותוצריהם עשויים ליהנות מהחיסיון הנ"ל ( עמית , בעמ' 506). אשר למבחן לתחולת החיסיון הנדון, בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי יש לבחון אם המטרה הדומיננטית שבבסיס הכנת המסמך היא היערכות למשפט (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' גלעד , מט(2) 516 (1995)).

9.

ככלל, השאלה אם דוח חקירה מסוים הוכן במטרה להיערך למשפט או שמא כחלק משגרת עיסוקו של מבטח, תוכרע בהתאם לנסיבות המקרה, אך "קיימת מעין חזקה, שניתנת לסתירה, כי כאשר חברת ביטוח מעסיקה חוקרים מטעמה לברר נסיבות תאונה, הרי שהדבר נעשה כצפי להליך משפטי על מנת לבחון את מהימנות גרסתו של המבוטח. זאת, להבדיל, משמאי שנשלח על ידי חברת הביטוח, שאז ההנחה הראשונית היא כי הדבר נעשה על מנת להעריך את הנזק לצורך תשלום תגמולי הביטוח" (עניין קרנית , בפס' 10; ראו גם: ע"א 4084/17 ק.ב. גורמה ויזמות בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ , פס' 15 (1.3.2020);

עמית , בעמ' 511-510).

10.

יישום האמור לעיל על ענייננו מוביל כאמור למסקנה כי דין הבקשה להידחות. הבקשה דנן מבוססת בעיקרו של דבר על טיעון, שלפיו המסמכים הנדונים הוכנו במטרה לבחון את שאלת חבותה הביטוחית של איילון כלפי הכרמלית, לפי תנאי הפוליסה ולנוכח הגורם לדליקה, ולפיכך אין מדובר במסמכים שהוכנו לקראת משפט. ברם, אף אם נניח – לצורך הדיון בלבד – כי אכן מדובר במסמכים שנועדו לבחון את החבות הביטוחית כאמור, אין בהנחה זו כדי לסייע למבקשות. כמובהר לעיל, בעניין קרנית נקבעה מעין חזקה, שלפיה מבטחת המבררת את שאלת חבותה לפי תנאי הפוליסה באמצעות חקירת הגורם לאירוע הביטוחי עושה זאת כצפי להליך משפטי. מעבר לכך, אציין כי לטעמי יש מקום להוסיף על האמור לעיל בעניין קרנית , ולקבוע כי כאשר חברת ביטוח מפעילה חוקרים לבירור נסיבות תאונה, ישנה מעין חזקה שהדבר נעשה כצפי להליך משפטי, בין אם כדי לבחון את גרסת המבוטח, בין אם כדי לבחון את זהות הגורם שיש להגיש נגדו תביעת שיבוב.

11.

נוסף על כך, אף לגופם של דברים לא מצאתי עילה להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי – שעיין כאמור במסמכים הרלוונטיים – כי אלה הוכנו לקראת המשפט. כך, המבקשות מדגישות כי טיוטות המומחים הוכנו בסמיכות יחסית למועד הדליקה וכי ממצאי בדיקתם הופיעו בדוח ביניים מיום 29.6.2017 של חברת השמאות ששכרה איילון (להלן: דוח הביניים ). לטענתן, יש באמור כדי ללמד כי המטרה הדומיננטית שבבסיס הטיוטות הנ"ל איננה הכנה למשפט צפוי.

אין בידי לקבל טענה זו.

כאמור, שאלת תחולתו של החיסיון הנדון על מסמך פלוני תוכרע בהתאם למכלול נסיבות המקרה, ובתוך כך יש לבחון, בין היתר, את נסיבות הכנת המסמך; את תוכנו שלו ושל מסמכים נלווים; ולעתים אף את הפרש הזמנים בין מועד הכנתו למועד האירוע הביטוחי ולמועד הגשת התביעה (עניין קרנית , בפסקה 9 והאסמכתאות שם). בענייננו, דוח הביניים אכן חובר כארבעה חודשים לאחר אירוע הדליקה, וכמעט שלוש שנים טרם הוגשה התביעה דנן. אלא שבמכלול הנסיבות, אין בנתון זה, כשלעצמו, כדי להועיל למבקשות. אמנם, בעיקרו של דבר, בדוח הביניים נסקרות עבודות השיקום שנדרשו בשל הדליקה ומוערך היקף הנזק שהיא חוללה, אך ממצאי חוות-דעתם של המומחים מוזכרים בסעיף האחרון של דוח הביניים שכותרתו "שיבוב". בסעיף זה צוין כי המומחים מונו על-ידי חברת השמאות כדי לחקור את הגורם לדליקה, וכי מבדיקתם עלה כי זו פרצה עקב בדל סיגריה בוער שהושלך במקום על-ידי עובדי המבקשת 1. מכאן שבניגוד לטענת המבקשות, דוח הביניים מעיד דווקא על כך שטיוטות המומחים חוברו במטרה לאתר את האשמים בדליקה לצורך הגשת תביעת שיבוב נגדם.

12.

לנוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, והבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.