רע"א 2714/17 רע"א 2714/17

1.מונחת בפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (ה"פ 20521-03-17, כבוד השופטת א' לוי ), בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למתן סעד זמני.

כידוע, שניים הם השיקולים בבקשה למתן סעד זמני – סיכויי ההליך ומאזן הנוחות. באשר לשיקול הראשון, בית המשפט המחוזי סבר כי על פני הדברים, אין לקבל – ואוסיף, בוודאי אין הכרח לקבל – את פרשנות המבקשת ביחס להסכם פשרה בין הצדדים, שקיבל תוקף של פסק דין בהליך אחר. כך תוך התייחסות, בין היתר, לרציונל שעמד בבסיס הסדר הפשרה, כמו גם לאפשרות המעשית ליישם את פרשנות המבקשת. באשר למאזן הנוחות, ציין בית המשפט המחוזי כי מעבר לכך שמדובר בפועל בבקשה למתן צו עשה, לא השתכנע כי המאזן נוטה לזכות המבקשת. זאת בפרט באשר באפשרות המבקשת לפנות לחברות אחרות, מה שלא נעשה עד לאותו מועד.

2.עסקינן בביקורת ערעורית על החלטה שלא להעניק סעד זמני. שיקול הדעת של הערכאה המבררת רחב הוא, ושיקול הדעת של ערכאת הערעור ברשות מצומצם – וניתן לומר כי עומד ביחס הפוך. לנוכח האמור, לא מצאתי כי יש הצדקה להעניק רשות ערעור ולהתערב במקרנו בהחלטת בית המשפט המחוזי, על נימוקיה.

הבקשה נדחית. בהיעדר תגובה, אין צו להוצאות.