החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 2776/18 ס.טונס בניה ופיתוח בע"מ נ. מנהל מס ערך מוסף

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת תצהיריםבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין הארכת מועד להגשת תצהירים

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שנעתר לבקשת המשיב להארכת מועד להגשת תצהירים. נקבע כי החלטה בדבר מועדים להגשת תצהירים נכללת בסעיף 1(1) לצו בתי המשפט, ולכן אינה ניתנת לערעור ברשות. טענת היעדר הנמקה נדחתה לאור האופי הדיוני הצר של ההחלטה.

העובדות

המבקשת הגישה ערעור על החלטות של מנהל מס ערך מוסף. בית המשפט המחוזי הורה על הגשת תצהירים במועדים שנקבעו, והמשיב לא הגיש תצהיריו במועד. המשיב הגיש בקשה להארכת מועד, והבית המחוזי נעתר לה לאור מועד ישיבת ההוכחות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לתת רשות ערעור על החלטה בדבר הארכת מועד להגשת תצהירים, לנוכח סעיף 1(1) לצו בתי המשפט?
  2. 2.האם החלטה דיונית בדבר הארכת מועד לא מנומקת דיה באופן המצדיק מתן רשות ערעור?

הלכות

  1. 1

    החלטה בדבר קביעה ושינוי של מועדים להגשת תצהירים נופלת בגדר סעיף 1(1) לצו בתי המשפט, ולא תינתן עליה רשות ערעור.

    ״לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה כי החלטה דיונית צרה אינה מנומקת דיה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, כשאין בה פגם מהותי.

    ״בהתחשב באופייה הדיוני הצר של ההחלטה, לא ניתן לומר כי היא אינה מנומקת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בקשת רשות ערעור
  • הארכת מועד
  • תצהירים
  • צו בתי המשפט
  • סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור
  • ברנד פור יו

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א 2776/18

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

המבקשת:

ס. טנוס בניה ופיתוח בע"מ

נ ג ד

המשיב:

מנהל מס ערך מוסף

בקשת רשות ערעור על

החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 29.3.2018 בע"ם 24553-08-14 שניתן

על-ידי כבוד השופטת ע' הוד

בשם המבקשת:

עו"ד קובי גולדמן,

עו"ד ישראל בן ציון

החלטה

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 29.3.2018 (ע"ם 24553-08-14, השופטת ע' הוד ).

2.

מקורה של הבקשה בערעור שהגישה המבקשת על ארבע החלטות שונות של מנהל מס ערך מוסף, המשיב. במסגרת ההליך הורה בית המשפט המחוזי למשיב להגיש תצהירים מטעמו עד ליום 16.12.2017, ולמבקשת להגיש תצהירים מטעמה 30 ימים לאחר מכן. המשיב לא הגיש תצהיריו במועד חרף ארכה שניתנה לו, ובהמשך טען כי לנוכח שינויים ביריעת המחלוקת על המבקשת לפתוח בהגשת תצהיריה. בסיכומו של דבר, ביום 7.2.2018 הורה בית המשפט המחוזי למבקשת להגיש תצהיר עדות ראשית של העד הראשון מטעמה, ולמשיב להגיש את תצהירי עדיו 30 ימים לאחר מכן. ביום 25.3.2018 הגיש המשיב בקשה להארכת מועד להגשת התצהירים מטעמו. ביום 29.3.2018 קבע בית המשפט המחוזי כי "לאור המועד בו קבועה ישיבת ההוכחות ולאחר ששקלתי נימוקי הבקשה, מצאתי להיעתר לבקשה להארכת מועד".

3.

הבקשה דנן מכוונת נגד החלטתו האמורה של בית המשפט המחוזי. בפתח הבקשה מציינת המבקשת כי היא "מודעת לכך" שייתכן כי ההחלטה מושא הבקשה נופלת בגדרו של צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט ), אולם מוסיפה כי מוצדק בנסיבות העניין להיעתר לבקשה משום שהחלטה זו לא הייתה מנומקת דיה (בהפניה לרע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ (8.12.2015) (להלן: עניין ברנד פור יו )). לגוף הדברים, טוענת המבקשת כי לא היה מקום להיעתר לבקשת הארכה, ומלינה על התנהלותו הדיונית של המשיב.

4.

דין הבקשה להידחות. סעיף 1(1) לצו בתי המשפט קובע כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין "קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים". יצוין כי אין בטענות המבקשת בדבר היעדר הנמקה כדי להועיל לה. בהתחשב באופייה הדיוני הצר של ההחלטה, לא ניתן לומר כי היא אינה מנומקת, ודאי שלא במידה שעולה כדי פגם מהותי המצדיק מתן רשות ערעור (ראו: עניין ברנד פור יו , בפסקה 11). אין צריך לומר כי בנסיבות אלה אינני נוקטת כל עמדה באשר לטענותיה של המבקשת לגופן.

5.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, ח' באייר התשע"ח (23.4.2018).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1החלטה בדבר קביעה ושינוי של מועדים להגשת תצהירים נופלת בגדר סעיף 1(1) לצו בתי המשפט, ולא תינתן עליה רשות ערעור.
  2. 2טענה כי החלטה דיונית צרה אינה מנומקת דיה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, כשאין בה פגם מהותי.