רע"א 2782/03 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. אריאל חמלני

המבקשת הנה חברת ביטוח שביטחה רכב (להלן: הרכב) שהיה בבעלות המשיב 1 (להלן: המשיב). משנגנב הרכב פנה המשיב למבקשת לקבלת תגמולי ביטוח, בהתאם לפוליסת הביטוח אותה הוציאה. ברם, ומשנתברר למבקשת, בדיעבד, כי הרכב הינו רכב גנוב, סירבה היא לשלם למשיב תגמולי ביטוח כאמור.

משכך, פנה המשיב לבית-המשפט השלום בחיפה בתביעה כנגד המבקשת (להלן: התביעה), וכן כנגד נתבעים נוספים. בית-המשפט השלום נתן פסק-דין בהעדר הגנה (להלן: פסק-הדין), כנגד המבקשת; משלא הוגש מטעמה כל כתב הגנה, ומשלא התייצבה לדיון בפני בית-המשפט. בית-המשפט השלום חייב את המבקשת לשלם למשיב 82,000 ש"ח, בצירוף הפרשים כחוק החל מיום 7.1.99 ועד התשלום בפועל, וכן תשלום שכר-טרחת עורך-דין והוצאות משפט.

או אז הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק-הדין (להלן: הבקשה), בגדרה טענה כי התביעה לא הומצאה לה כדין, שהרי התביעה נשלחה לכתובת "רח' יפו 51 חיפה" ואילו כתובתה הנכונה היא "שד' המגינים 86, חיפה", ודי בכך, לטענתה, כדי לבטל את פסק-הדין. בנוסף טענה המבקשת, כי יש לבטל את פסק-הדין, משום ההגנה הטובה העומדת לה לגופה של התביעה. בקשה זו נדחתה על-ידי בית-המשפט השלום, בקובעו כי הבקשה הוגשה לאחר התקופה הקבועה בתקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ומשלא הוגשה בקשה להארכת מועד, הרי משחלפה התקופה לצורך הגשת הבקשה, דין הבקשה להידחות. הוסיף בית-המשפט וקבע, כי המבקשת זומנה כדין, ומשלא התייצבה להגנתה, אין מקום להיעתר לבקשתה.

על החלטה זו של בית-המשפט השלום ביקשה המבקשת רשות לערער לבית-המשפט המחוזי בחיפה. בית-המשפט המחוזי (השופט רון שפירא) דחה את בקשת רשות הערעור, בקובעו, כי, מחומר הראיות שהונח בפני בית-המשפט השלום עולה כי המשיב הציג התכתבויות בינו לבין המבקשת – שזכו לתשובה עניינית מצד המבקשת – הנמענים לכתובת אליה הומצא כתב התביעה, ומשלא נמצא בפי המבקשת כל נימוק לטענה זו מצד המשיב, פועל היעדר התייחסות זה נגדה. הוסיף וקבע בית-המשפט המחוזי, כי מכל מקום, לאור האיחור בהגשת הבקשה ולאור הגשתה ללא בקשה להארכת מועד, הרי משהמציא המשיב לבית-המשפט המחוזי עותק מפסק-הדין בצירוף מכתב דרישה שנשלח למבקשת והנושאים חותמת לאישור קבלתם במחלקת התביעות של המבקשת מיום 24.4.02, היינו- 60 ימים לפני המועד בו הוגשה הבקשה, אזי ברי כי טענתה של המבקשת כי ידעה על קיומה של התביעה רק משקיבלה הודעה מלשכת ההוצאה-לפועל אינה יכולה לעמוד, זאת במיוחד משלא נקבה היא בבקשה, ואף לא בתצהיר שצורף לבקשה, את המועד בו נודע לה על פסק-הדין.

מכאן לבקשה שבפניי, בגדרה שבה המבקשת על טענותיה בפני בית-המשפט המחוזי.

משעיינתי בטענות המבקשת, לא מצאתי כל עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", שכן הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית כללית החורגת מעניינה הספציפי של המבקשת. בנוסף, עיקר בטענות המבקשת הוא טענות כנגד קביעת ממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית, שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהם. מעבר לדרוש אוסיף, כי טענותיו של המבקש נבחנו על-ידי שתי ערכאות, לגופן, ונדחו, ומשכך אף אין מקום להתערבות בית-משפט זה.

הבקשה נדחית, איפוא.