רע"א 2829/16 רע"א 2829/16

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (כב' השופט ש' ברלינר ) מיום 8.3.2016 בתיק ע"ו 58863-02-16, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הועדה הפסיכיאטרית שלא לאשר לו לצאת לחופשות.

2.

נגד המבקש הוגש בבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום בו יוחסה לו עבירת רצח. בהתאם לכתב האישום, ביום 5.11.2007 הבחין המבקש בבן מיעוטים שהטיל מימיו והחליט להמיתו, המבקש דקר את הקורבן בסכין בבית החזה ובגב וגרם למותו. ההליך הפלילי נגד המבקש הופסק לאחר שנמצא שהוא אינו כשיר לעמוד לדין, וביום 19.12.2007 הוצא צו לאשפוזו.

3.

ההליך דנן עניינו בהחלטת הועדה הפסיכיאטרית מיום 23.2.2016 שלא לאשר למבקש לצאת לחופשות, לאחר שבבדיקתו עלה שקיים בו עדיין גרעין פרנואידי קבוע וליקוי עמוק בתובנה, ומסוכנותו הוערכה כגבוהה. אמנם צוין כי חלה הטבה בהתנהגותו במחלקה מזה כשנה, אולם הוועדה סברה כי אין די בפרק זמן זה נוכח מעשה הרצח שביצע והתכנים התוקפניים שהוא עודנו משמיע כלפי האוכלוסיה הערבית, באופן שעדיין נשקפת ממנו מסוכנות וחשש להתפרצות אקראית בלתי מבוקרת נוספת כלפי בני מיעוטים בחופשתו.

4.

ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי. בפסק הדין נקבע כי במעשה הרצח שביצע המבקש באקראיות ובאכזריות מימש הוא את מסוכנותו הנובעת ממחלתו, ובנסיבות אלה מתחייב משנה זהירות באישור חופשתו הראשונה. לפיכך, זו תאושר רק לאחר שהוועדה תשתכנע שחל שינוי יסודי, בסיסי ורציף, לאורך זמן, במצבו הנפשי של החולה, אשר יש בו לשלול את מסוכנותו ברמת ודאות גבוהה. שינוי כזה טרם הושג, נקבע, ואין מקום להתערבות בהחלטת הוועדה בנסיבות הענין.

5.

על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני. המבקש, אשר אינו מיוצג, טוען בבקשה אך זאת: "מבקש למסור בבירור שאני לא שונא ערבים ואפילו יש לי חברים ערבים שאני איתם בקשר והיתה אי הבנה בוועדה הפסיכיאטרית ולא הצלחתי להסביר את עצמי כראוי". אף בערעור שהונח לפני בית המשפט המחוזי טען המבקש אך זאת. אין בדברים אלה כדי להפריך את התמונה העולה מפרוטוקול הבדיקה שקיימה הועדה הפסיכיאטרית. הבקשה אינה מקימה עילה להתערבות בהחלטתה המפורטת והמנומקת של הוועדה, ואף לא בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

6.

הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות הענין לא אעשה צו להוצאות.