החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 2835/15 יוסף חכמה נ. אבנור חב' לבניה ולהשקעות בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש זכה בערעורו והוכרע כי המשיבים 1 ו-2 ישיבו לו את הוצאות המשפט ששולמו מכוח פסק דין מזכה שבוטל. בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן אי הדיוק בנוגע לצירופה של המשיבה 4 לא גרם למבקש עיוות דין. לא נמצאה עילה לגלגול שלישי ולא נפסקו הוצאות.

העובדות

המבקש חויב בהוצאות משפט בתביעה שנדחתה, והסכום הועבר לבא כוח המשיבים. לאחר ביטול פסק הדין המזכה הוגשה תביעת השבה בסדר דין מהיר, והמחוזי קיבל את הערעור וחייב את המשיבים 1 ו-2 בהשבת ההוצאות. נפלה טעות בציון שמה של משיבה כנתבעת בתביעת ההשבה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי בשל אי דיוק בפסק דין בנוגע לצירופה של משיבה כנתבעת בתביעת השבה?

הלכות

  1. 1

    אי דיוק בדבר היותה של משיבה נתבעת בתביעת ההשבה אינו מעלה ואינו מוריד לעניין זכות הנשייה של המבקש ואינו גורם לו עיוות דין, ולכן לא נמצאה עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

    ״אי הדיוק בדבר היותה של המשיבה 4 נתבעת בתביעת ההשבה אינו מעלה ואינו מוריד לעניין זכות הנשייה של המבקש כלפי המשיבים 1 ו-2״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • גלגול שלישי
  • הוצאות משפט
  • תביעת השבה
  • סדר דין מהיר
  • עיוות דין
  • יריבות
  • פסק דין בפשרה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

2835/15

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקש:

יוסף חכמה

נ ג ד

המשיבים:

1. אבנור חב' לבניה ולהשקעות בע"מ

2. יהודה אריאלי

3. עו"ד ראובן פארן

4. דליה אוריאלי

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית

המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' לבהר שרון) בע"א 12428-09-14

מיום 18.3.2015

בשם המבקש:

עו"ד דוד מילר

החלטה

1.

תביעת המבקש בבית משפט השלום נגד המשיבים 1 ו-2 נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח (להלן: פסק הדין המזכה ; סכום הוצאות המשפט ). המבקש העביר את סכום הוצאות המשפט לבא כוחם של המשיבים 1 ו-2, הוא המשיב 3. המשיב 2 הורה למשיב 3 להעביר את הסכום לאשתו, היא המשיבה 4. לימים בוטל פסק הדין המזכה והסכסוך בין המבקש לבין המשיבים 1 ו-2 הוכרע בפסק דין שניתן על דרך הפשרה (להלן: פסק הדין בפשרה ). עקב ביטול פסק הדין המזכה דרש המבקש מהמשיבים 1 ו-2 כי ישיבו לו את סכום הוצאות המשפט ששולם מכוחו. המשיבים 1 ו-2 סירבו להשיב את הסכום ולכן הגיש המבקש תביעה בסדר דין מהיר (להלן: תביעת ההשבה ). לתביעה צורפו גם המשיבים 3 ו-4 למרות שלא היו צד לפסק הדין המזכה. בית משפט השלום בהרצליה (כב' הרשם הבכיר א' לכנר ) דחה את התביעה. נקבע כי פסק הדין בפשרה הכריע באופן סופי בכלל המחלוקות הכספיות בין הצדדים. משלא נשמעה טענה מצד המבקש לעניין הוצאות המשפט במסגרת אותו הליך, הרי שלא יכולה להיות לו טענה בעניין באותו שלב. נציין כי מפאת שגגה נשמט שמה של המשיבה 4 מפסק הדין של בית משפט השלום, טעות שתוקנה לימים. המבקש ערער על פסק הדין וצירף כמשיבים לערעור את המשיבים 4-1 שכאמור, היו הנתבעים בתביעת ההשבה. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' לבהר שרון ) קיבל את הערעור וקבע כי מפאת ביטולו של פסק הדין המזכה על המשיבים 1 ו-2 להשיב למבקש את סכום הוצאות המשפט. עוד נפסק כי אין כל יריבות בין המבקש לבין המשיבה 4 וצוין כי היא "לא היתה צד לתובענה המקורית בגינה הוטלו ההוצאות, וגם לא לתובענה מושא הערעור, ומשכך אין למערער [המבקש בעניינו – ע' פ'] כל יריבות עימה, ולא ניתן היה [...] לצרפה כצד לערעור, או לחייבה בהשבת כספים כלשהם, ולכן גם דין התביעה נגדה להידחות". רואים אנו אפוא כי הקביעה שלפיה המשיבה 4 לא הייתה צד לתביעת ההשבה אינה מדויקת, וככל הנראה נבעה מצירופו של פסק הדין של בית משפט השלום במתכונתו המקורית קרי, בהשמטת שמה של המשיבה 4.

2.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. המבקש טוען כי אי הדיוק המתואר הוא בבחינת טעות מהותית שיש בה כדי לגרום לו לעיוות דין של ממש, לפגוע באורח מהותי בזכויותיו ולגרום להליכים מיותרים ולסרבול בעתיד לבוא.

3.

דין הבקשה להידחות. המבקש זכה בערעורו ונקבע כי על המשיבים 1 ו-2 – שהיו הנתבעים בפסק הדין המזכה – להשיב לו את סכום הוצאות המשפט. המבקש רשאי לפעול למימוש פסק הדין שניתן לטובתו בדרכים המקובלות. אשר ליריבות בין המבקש לבין המשיבה 4, בצדק ציין בית המשפט קמא כי המשיבה 4 לא הייתה צד לתביעה המקורית. אי הדיוק בדבר היותה של המשיבה 4 נתבעת בתביעת ההשבה אינו מעלה ואינו מוריד לעניין זכות הנשייה של המבקש כלפי המשיבים 1 ו-2 ולכן אין בו כדי לגרום למבקש עיוות דין. משכך, לא נמצאה עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"א 272/12

כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פרץ , פסקה 8 (11.4.2013)).

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' בסיון התשע"ה (26.5.2015).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • עא 12428-09-14
  • רעא 272/12

הלכות

  1. 1אי דיוק בדבר היותה של משיבה נתבעת בתביעת ההשבה אינו מעלה ואינו מוריד לעניין זכות הנשייה של המבקש ואינו גורם לו עיוות דין, ולכן לא נמצאה עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי.