רע"א 2877/00 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. ענבר סוכנות לביטוח בע"מ

1.המבקשת (להלן: מגדל) התקשרה עם המשיבה (להלן: הסוכנות) בחוזה, לפיו התחייבה הסוכנות להפנות לקוחות במספר תחומי ביטוח למגדל תמורת עמלות. לאחר תקופה קצרה של עבודה משותפת נתגלעה מחלוקת בין מגדל לסוכנות, כאשר לטענת הסוכנות שינתה מגדל באופן חד-צדדי את תנאי הפוליסות וצמצמה משמעותית את הזכאות להנחות בפרמיות, באופן המהווה הפרת ההסכם ביניהן. לפיכך הפסיקה הסוכנות להפנות לקוחות למגדל.

הסכסוך הועבר להחלטת בורר יחיד, עורך-דין במקצועו (להלן: הבורר), בפניו טענה הסוכנות, כי בגין הפרת החוזה על מגדל לשלם לה פיצויים בסכום של כ1.8- מליון שקלים. מאידך טענה מגדל, כי על הסוכנות לפצותה בסכום של כ260,000- ש"ח בגין הנזקים שנגרמו לה עקב פעולות הסוכנות.

הבורר פסק, כי מגדל הפרה את ההסכם, ועל-כן עליה לפצות את הסוכנות בסך של כ850,000- אלף ש"ח. כן חייב הבורר את מגדל לשלם לסוכנות סך של 150,000 ש"ח הוצאות הליך הבוררות.

2.הסוכנות פנתה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבקשה לאשר את פסק-הבורר, ובתגובה הגישה מגדל בקשה לביטול הפסק, מהטעמים הבאים: חריגה מסמכות; אי-מתן הזדמנות נאותה לטעון טענות ולהביא ראיות; העדר הכרעה באחד העניינים; העדר הנמקה לפסק; פעולה בניגוד לדין; שיקולי צדק. כן ביקשה מגדל וקיבלה רשות לעיין במסמכי הבוררות שנשמרו במשרדו של הבורר.

לאחר שעיינה במסמכי הבוררות הוסיפה מגדל טענה לפיה נמצאו הבדלים בין פסק-הבוררות שנמצא בידיה לבין פסק-בוררות חתום שנמצא בין מסמכי הבורר, ובעיקר הבדלים בהוצאות ההליך בהן חוייבה מגדל. לטענתה, יש בהבדלים אלה כדי להוכיח, כי הבורר נהג כלפיה במשוא פנים.

3.הבורר הסביר את ההבדלים ב"נייר עמדה" מטעמו, לפיו "פסק הבוררות" שמצאה מגדל במסמכיו היה טיוטא שנחתמה על-ידו בטעות, והמציא לבית-המשפט העתק מפסק-הבוררות הסופי. אלא שמפסק זה נשמטו שני עמודים, ולפיכך זומן הבורר לישיבת בית-המשפט שהתקיימה בתיק, לצורך בירור העניין.

בישיבה זו ביקשה מגדל לחקור את הבורר, ובית-המשפט המחוזי (השופטת רות שטרנברג-אליעז) נעתר לבקשה, תוך שהוא מגביל את החקירה לעניין השמטת העמודים מהפסק-הסופי בלבד.

4.על-סמך נתונים אלה נתן בית-המשפט המחוזי פסק-דין בו אושר פסק-הבורר, ונדחו טענותיה של מגדל. כנגד פסק-הדין הוגשה לבית-משפט זה בקשת רשות ערעור בה טענה מגדל, בין היתר, כי מכיוון שלא הותר לה לחקור את הבורר על נקודות הרלוואנטיות להכרעה בתיק, יש לבטל את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.

בית-משפט זה (רע"א 4562/99) קיבל את טענות מגדל והתיק הוחזר לבית-המשפט המחוזי בכדי לאפשר למגדל "לפחות על-מנת שייראה כי נעשה צדק... לחקור את הבורר בנושאים בהם נתבקשה חקירה, העולים מתוך עובדות שאינן שנויות במחלוקת."

הבורר הוזמן איפוא בשנית לבית-המשפט המחוזי, ונחקר מעל לארבע שעות, כשבית-המשפט המחוזי מנחה מידי פעם את באת-כוח המבקשת, ומגביל אותה באשר להמשך החקירה. לאחר דברים אלה נתן בית-המשפט המחוזי פסק-דין נוסף, אף לפיו אושר פסק-דינו של הבורר ונדחו טענותיה של מגדל.

5.מכאן בקשת הרשות לערער שבפניי, בגידרה מבקשת מגדל לערער הן על החלטות הביניים של בית-המשפט המחוזי במהלך חקירת הבורר, והן על פסק-דינו הסופי (השני) של בית-המשפט המחוזי. לטענת מגדל, החלטות הביניים בהן הגביל בית-המשפט המחוזי את חקירת הבורר, לא איפשרו לה להתגונן כראוי כנגד האמור בפסק הבורר. באשר לפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי נטען, כי בפסק-הדין לא באו לידי ביטוי המסקנות מחקירת הבורר, ובפרט תשובות הבורר המצביעות, לטעמה של מגדל, על-כך שהבורר נהג במשוא-פנים כלפיה, וחרג מדיני הראיות, לפיהם צווה לפעול על-פי הסכם הבוררות.

מאידך טענה הסוכנות, כי מגדל לא הצליחה להצביע על פגם בשיקול-דעתו של הבורר, וודאי שלא הצביעה על פגם המצדיק את ביטול פסק-הבורר. כן נטען, כי מגדל ביקשה להציג בפני הבורר שאלות פוגעניות, שאינן תורמות מאומה להבהרת הסוגיות שבמחלוקת.

6.לא מצאתי פסול בהתערבות בית-המשפט המחוזי בחקירת הבורר.

הבורר נחקר בבית-המשפט המחוזי בהתאם להנחיות בית-משפט זה. אלא שהחקירה נמשכה זמן רב, ומעיון בפרוטוקול בית-המשפט עולה, כי במהלך החקירה הוטחו בבורר האשמות חריפות, והוא נדרש להסביר כל היבט והיבט בדרך בה ניהל את הבוררות. בנסיבות אלה, העיר בית-המשפט לבאת-כוח המבקשת מספר פעמים, כי חקירתה חורגת מהנושאים לגביהם התיר בית-משפט זה לחקור, וכן כי אינה מקפידה לשמור על כבודו של העד, ולבסוף קטע בית-המשפט את החקירה.

בית-המשפט מוסמך שלא להתיר חקירה מהסוג המתואר לעיל מכוח הוראת סעיף 2 לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), תשי"ח1957- לפיה, על בית-המשפט למנוע חקירת עד שאינה לעניין הנדון ואינה הוגנת. בנסיבות אלה, לא זאת בלבד שבית-המשפט המחוזי צדק בהתערבו בחקירה, אלא שבית-המשפט המחוזי אף גילה אורך-רוח לנוכח סגנון שאלותיה של באת-כוח מגדל.

לפיכך, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטות בית-המשפט המחוזי באשר לאופן ניהול חקירת הבורר.

7.אף בפסק-דינו הסופי של בית-המשפט המחוזי לא מצאתי שגגה המצדיקה את התערבותו של בית-משפט זה. אין בטיוטות שתוייקו בתיק הבוררות בטעות כדי להעיד על כך שהבורר פעל תחת השפעתה הפסולה של הסוכנות בעת שנתן את הפסק הסופי. לבורר, כלשופט, נתונה הזכות להתלבט וכל עוד לא ניתן פסק סופי, רשאי הוא לשנות את דעתו. הוא הדין אף לגבי הערות ורישומים שעורך הבורר בעת הטיפול בתיק, על-מנת לסייע לו להכריע כהלכה בסוגייה שבפניו.

מעבר לכך יצויין, כי בניגוד לטענות מגדל, פסק-דינו השני של בית-המשפט המחוזי כולל התייחסות נרחבת לעדות הבורר, ובחינה של טענות מגדל אל מול האמור בעדות זו.

אף בטענותיה הרבות הנוספות של מגדל, לא מצאתי עילה להתערבות בית-משפט זה בפסק-דינו המנומק של בית-המשפט המחוזי.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.

מגדל (המבקשת) תשלם לסוכנות (המשיבה) הוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח.