פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2910/13
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
סעיד גמיל עווד
נ ג ד
המשיבים:
1. חנן נזרי
2. מאיר אמיל ברדה
3. ענבל ברדה
בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בת"א 21072-01-11 מיום 16.3.2013 שניתנה על
ידי כבוד השופטת
ר' שמולביץ
בשם המבקש:
עו"ד פאתן אבו עקל
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ר' שמולביץ ) מיום 16.3.2013 בת"א 21072-01-11 בגִדרה נדחתה בקשת המבקש להגשת ראיות נוספות ונקבע מועד להגשת סיכומים.
2.
המבקש עבד בענף הבניין אצל המשיב 1, עד אשר ארעה לו תאונה, נגרמו לו נזקי גוף, ובגינם הגיש תביעה. בגמר ישיבת ההוכחות ביום 10.12.2012 בנושא החבוּת, הורה בית המשפט על הגשת סיכומים. סיכומי התביעה אמורים היו להיות מוגשים בתוך 60 יום, אלא שביום 2.2.1013 הגיש המבקש בקשה לצירוף מסמכים כראיה מטעמו, ובכללם דוח מד"א. בהחלטה מיום 16.3.2011 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בציינו כי הוגשה ללא תצהיר לאימות העובדות שנטענו בה; כי טענות המשיבים פורטו בכתבי הטענות והשאלות השנויות במחלוקת היו ידועות לפני ישיבת ההוכחות; די זמן והותר עמד למבקש על מנת להערך לקראת המשפט, ואין הצדקה לפתיחתו מחדש. גם למחיקות במסמך מד"א שהגשתו נתבקשה התייחס בית המשפט, לנסיונות לקבלת מסמכים מאת בא-כוחו הקודם של המבקש, ולעוד מספר עניינים, והחליט כאמור לדחות את הבקשה ולהורות על הגשת סיכומי המבקש בתוך 30 יום.
3.
לטענת המבקש שגה בית המשפט המחוזי בדחיית בקשתו להגשת מסמכים כראיה נוספת, בכללם דוח מד"א. לטענתו, לא הייתה אפשרות להגיש את הדוח קודם לכן, משום שעו"ד זחאלקה, אשר יִצג אותו לפני המל"ל עיכב את המסמכים תחת ידו. לטענת המבקש, לא יהיה בהגשת המסמכים כדי לפתוח את המשפט מחדש; ולעומת כן, תהיה בכך פגיעה בזכויותיו ותימנע האפשרות לברר את נסיבות התאונה ולרדת לחקר האמת.
4.
נתתי דעתי על נימוקי בקשת הרשות לערער ומסקנתי היא כי דינה להידחות. בתחילה השתהה המבקש בהגשת בקשתו לבית המשפט המחוזי, עד סמוך למועד הגשת הסיכומים, באופן שבית המשפט המחוזי 'אנוּס' היה לדחות את מועד הגשתם. על התנהלותו-זו חזר המבקש גם עם בקשתו הנדונה כאן והגישהּ בשיהוי רב (ספק אם לא חלף המועד), יום לפני המועד שנקבע להגשת הסיכומים בבית המשפט המחוזי, ביחד עם בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי על הגשת הסיכומים. בניסיון לאתר את תגובת המשיבים לבקשת המבקש בבית המשפט המחוזי (שהמבקש לא ראה לצרפהּ לבקשתו) במערכת נט המשפט, נמצאה "הודעה" שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי על הגשת בקשת הרשות לערער והבקשה לעיכוב הביצוע הנדונות כאן, ושם אמר המבקש: "בשל כך סיכומיו יוגשו לאחר שתינתן החלטה ע"י כב' בית המשפט העליון בבקשותיו". 'עשיית דין עצמית' שכזו אינה מקובלת כלל וכלל. ראויות היו בקשותיו של המבקש להידחות רק על סמך אופן התנהלותו; אך גם לגופו של עניין זו התוצאה המחוייבת. אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בכגון דא, והעניין הנדון כאן אינו מצדיק לחרוג מן הכלל. בית המשפט המחוזי דן בתיק, שמע את ההוכחות, והתרשמותו-שלו באשר לראיות הנוספות על רקע כל מה שהובא לפניו טובה מזו של ערכאת הערעור שבשלב זה נחשפת למקטע צר בלבד. על פני הדברים לא היתה למבקש מניעה של ממש מפני הגשת מכלול ראיותיו במועד. נימוקיו של בית המשפט המחוזי לסירובו להתיר הגשת ראיות נוספות לאחר ההוכחות, נראים על פניהם נכוחים. משלא תמך המבקש את בקשתו בתצהיר, אין לדעת מתי נודע לו על אותן ראיות חדשות, תנאי בלעדיו איִן לצורך הגשתן. מסמך מד"א, על פניו נראה בעייתי, וערכו הראייתי הפוטנציאלי הוא מפוקפק.
5.
אשר על כן, נדחית בקשת הרשות לערער וממילא מתייתר הצורך להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע.
משלא נתבקשה תגובה, ומטעם זה בלבד, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ד באייר התשע"ג (24.4.2013).
ש ו פ ט