רע"א 292/02 דוידוב מיכאל נ. פקיד שומה גוש דן

שתי טענות מועלות על ידי המבקש בבקשה זו שהיא בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בתל-אביב. האחת, כנגד קביעת בית המשפט כי הצו שהוצא על ידי המשיב לא התיישן והשניה, כנגד ההוצאות שהושתו עליו בערכאה הראשונה. לגבי שתי השאלות האמורות ייאמר, כי אין הן מעלות שאלה כשלהי שראוי ליתן עליה רשות ערעור.

נושא ההתיישנות מושתת על העובדות המיוחדות של המקרה הנוכחי וההוצאות הושתו משום שטענות המבקש נדחו.

מאחר וטענת התיישנות נדחתה, בידי המבקש האפשרות לערער על החלטה זו במסגרת ערעור על פסק הדין, אם ימצא לנכון לעשות כן, ואין מקום לדון בה בערכאה זו, כאשר ניתן לדון בה בסופו של ההליך העיקרי.

אשר להוצאות, מוצאת אני להעיר כי מאחר והצו הוצא, ככל הנראה, ימים ספורים לפני תום תקופת ההתיישנות שהיא 5 שנים, ראוי שהמשיב ישקול לוותר על ההוצאות בנסיבות אלה.

הבקשה נדחית ללא הזמנת תשובה ולפיכך ללא צו להוצאות.