רע"א 2923/99 אחים שרבט חברה לבנין בע"מ נ. ח.ר.ש. קבלני פיתוח ותעשיות חשמל

1.בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת שטרנברג-אליעז) בטל פסק-בורר, "עקב פגיעה במראית הצדק, אף אם לא עולה חשש מבוסס למשוא פנים". הטעם להחלטתו הוא עובדת היות הבורר מועסק על-ידי המבקשת (להלן: שרבט) במשך שנים רבות וגם עובר לבוררות ובמהלכה. המעורבות התבטאה בהיותו של הבורר מהנדס החשמל של שרבט במספר פרויקטים גדולים, רבי היקף.

2.בית המשפט קיבל את דברי עדות מנהלה של המשיבה (להלן: ח.ר.ש) שהסביר, כי אף שידע על קשר בין הבורר לשרבט בעבר, לא ידע כי הוא היה מועסק על ידי שרבט בהווה ואילו ידע זאת לא היה לעולם מסכים למינויו. בית המשפט לא קיבל את האמור במכתבו של הבורר לשרבט (לאחר מתן הפסק), בו ציין, כי חדשים רבים לפני המועד בו בקשוהו הצדדים לשמש בורר ועד היום לא הועסק על-ידי שרבט "בשום פרויקט חדש". בית המשפט קבע כי דברים אלה אינם עולים בקנה אחד עם עדות מנהל שרבט, ממנה עולה, כי הבורר הוא מהנדס החשמל הקבוע שלה מזה 20 שנה ורובן הגדול של עבודות החשמל מבוצעות על ידו.

בנסיבות אלה צדק בית המשפט בבטלו את פסק הבורר אף מבלי להתייחס לעילות האחרות לביטול, שלדבריו, אינן חסרות בסיס.

3.בורר המצוי בקשרי עבודה עם אחד הצדדים לבוררות בכלל ובמשך זמן כה ממושך ובהיקף כה גדול כבענייננו בפרט, אינו ראוי לשמש בורר בבוררות שמעסיקיו צד לו. לא רק מראית פני הצדק נפגעת אלא סיטואציה זו מעמידה את הבורר בניגוד עניינים המעלה חשש ממשי לעיוות דין, גם אם בסופו של דבר לא נגרם כזה או שלא ניתן לקבוע שנגרם כזה. היה ניתן לצפות שהבורר וגם שרבט יעמידו את ח.ר.ש., קודם לפניה לבורר או למצער בכל שלב שלאחר מכן, על קשריו עימה, לאשורם, דבר שלא נעשה. צדקה השופטת המלומדת בקובעה כי "אינטרס הציבור לשמור על אמון מלא במוסד הבוררות, אינו סובל מצב כזה" והייתי מוסיפה שהאינטרס הראוי להגנה של הצד לבוררות, הנותן אמון מלא בבורר ללא ידיעת עובדות שהיו משנות את עמדתו ומונעות את הסכמתו, אינו סובל מצב כזה.

לא מצאתי ממש בטענת שרבט, לפיה לא מוסמך היה בית המשפט להורות על מנוי בורר אחר על ידי ארגון האינג'נרים והארכיטקטים מבלי שנתבקש לעשות כן.

אשר על כן, נדחית הבקשה.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות בסך 15,000 ש"ח.