רע"א 2940/99 לירון זהבי נ. שר הבטחון

העותרת פנתה לבית משפט זה בעתירה בה דרשה לבטל את החלטת המשיבים לגייסה לשירות צבאי סדיר ולחלופין, לאפשר לה להיבדק בידי ועדה רפואית עליונה אשר תקבע אם היא כשירה לשירות מבחינת מצבה הבריאותי.

עם הגשת העתירה הסכימו המשיבים לדחות את גיוסה של העותרת בשבעה ימים וזאת על מנת לאפשר לעותרת להגיש חוות-דעת רפואית מטעמה. בעקבות זאת הגישה העותרת חוות דעת אשר בעקבותיה הוזמנה העותרת לועדה רפואית עליונה.

בנסיבות אלה קבע בית משפט זה כי העותרת באה על סיפוקה ועתירתה נדחתה על הסף.

כעת מונחת בפני בקשת העותרת לחייב את המשיבים בהוצאות עתירתה.

דין הבקשה להידחות.

העותרת מבססת את בקשתה להוצאות על כך שהיה צידוק בהגשת העתירה מלכתחילה והיא זו אשר הביאה לשינוי בעמדת המשיבים. דא עקא שלא הונחה תשתית - ולו גם לכאורה - לכך כי עמדתם של המשיבים בנוגע לזימון העותרת לועדה רפואית עליונה השתנתה בעקבות הגשת העתירה או כי עמדה זו הייתה שונה מהמוצהר בפני בית-משפט זה. יתר-על-כן, מפסק דינו של בית משפט זה בעתירה עולה כי חוות-הדעת שהוגשה על ידי העותרת הוגשה לאחר הגשת העתירה. לפיכך, כפי שטענה בצדק באת כוח המשיבים, לא מן הנמנע הוא כי לו הייתה העותרת מקדימה ומגישה חוות-דעת כאמור טרם הגשת העתירה (אשר הוגשה יום אחד בלבד טרם מועד גיוסה לצה"ל), ייתכן כי הגשת העתירה הייתה מתייתרת. בנסיבות אלה אין לומר אפוא כי היה צידוק להגשת העתירה.

הבקשה נדחית.