פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א 295/99
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשים:
1. א. סופר
דרייב בע"מ
2. גאוני מוטי
נ ג ד
המשיב:
בנק המזרחי המאוחד בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום
21.6.98 בע"א 1934/96, שניתן על ידי כבוד השופטים ד' פלפל, א' קובו וי'
גלין
תאריך הישיבה:
א' באב התשס"ב
(10.07.02)
בשם המבקשים:
עו"ד ננר יהושע
בשם המשיב:
עו"ד יונה לוברט ועו"ד ישעיהו ויזל
פסק-דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
1.בית משפט זה (כבוד המשנה לנשיא ש' לוין) החליט, לאחר קבלת תגובת המשיב, ליתן רשות לערער בשאלה מסוימת בלבד (תקנה 407(א)(2) ותקנה 408 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות)). משכך, היה על המבקשים לנהוג כאמור בתקנה 398 לתקנות ולהגיש ערעור כקבוע בתקנה 412, תוך שלושים ימים מהיום שבו ניתנה הרשות. המבקשים לא עשו כן. כעבור כשלוש שנים, לאחר שהתברר למבקשים כי התיק נסגר על-ידי המזכירות, פנו לכבוד הרשם ב' אוקון וזה הורה על הבשלת התיק לאלתר. עקב כך הוצא על-ידי הרשם צו לסיכומי טענות. לאחר הגשת הסיכומים על-ידי הצדדים, הגיש המשיב בקשה לדחיית בקשת רשות הערעור על הסף מן הטעם שלא הוגש על-ידי המבקשים ערעור במועד הקבוע לכך בתקנות.
2.דין הבקשה להתקבל ולפיכך דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף.
אכן, צודק המשיב בטענתו, כי בהחלטת המשנה לנשיא ש' לוין לא נקבע כי בקשת רשות הערעור תדון כערעור על-פי הרשות שניתנה, כאמור בתקנה 410 לתקנות. זאת ועוד, הצדדים אף לא נתבקשו להביע דעתם בנוגע לאפשרות שבית המשפט יעשה שימוש בדרך זו. משכך, לא חלה על ענייננו תקנה 410 הפוטרת את מגיש בקשת רשות הערעור מן הצורך להגיש ערעור.
3.המבקשים לא פנו בבקשה להארכת המועד להגשת הערעור, לא במשך 30 הימים מיום שניתנה הרשות ולא בכלל עד עצם היום הזה. בא-כוח המבקשים מפנה לפסקי דין שיצאו מלפני בית משפט זה בהם התייחסו בסלחנות לאי הגשת ערעור בעקבות קבלת רשות להגיש כזה. בכל המקרים בהם דן בית משפט זה בסוגיה האמורה היה זה במסגרת בקשת הארכת מועד להגשת הערעור, בקשה שלא הוגשה בענייננו. כיום, לאחר חלוף תקופה ארוכה כאמור, אין לראות בבקשה החלופית של המבקשים במסגרת השלמת הטיעון להאריך את המועד להגשת הערעור, בקשה המוגשת כדבעי, מה עוד שאין מקום לבקשה כזו לאחר חלוף שלוש שנים ממועד מתן הרשות. תקופה כה ארוכה יוצרת זכות הסתמכות לצד שכנגד על כך שההליך אינו עומד עוד על הפרק והוא רשאי להניח שהעניין הסתיים – מה גם שהתיק אכן נסגר – ולכלכל ענייניו בהתאם (ראו: ד"ר ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד (תשנ"ט) 112.
4.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית על הסף. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות וכן שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.
ניתן היום, טו בכסלו תשס"ג (20.11.02).
ש ו פ ט ת ש
ו פ ט ת ש ו פ ט