פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 2951/13 שלמה שפירא נ. איריס שפירא

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · איחור בהגשת עיקרי טיעון ומחיקת ערעורבקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בערעור אזרחי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את הבקשה למחיקת הערעור בבית המשפט המחוזי, למרות איחור המשיבה בהגשת עיקרי הטיעון. עם זאת, נקבע כי התנהלות המשיבה מצדיקה חיוב בהוצאות בשלב זה, והבקשה התקבלה בחלקה בנושא ההוצאות.

העובדות

המשיבה (המערערת) איחרה בהגשת עיקרי הטיעון בערעור שהתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. המבקשים ביקשו למחוק את הערעור בשל כך. בית המשפט המחוזי קבע כי שאלת ההוצאות תוכרע בפסק הדין שבערעור. המבקשים נאלצו להתייצב לדיון שלא התקיים עקב האיחור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש למחוק ערעור בשל איחור בהגשת עיקרי הטיעון של המשיבה (המערערת)?
  2. 2.האם יש להטיל הוצאות על המשיבה בשל התנהלותה בהליכי הערעור בבית המשפט המחוזי?

הלכות

  1. 1

    למרות התנהלות המשיבה שלא תאמה את הוראות הדין והחלטות בית המשפט, יש לאפשר לה את יומה הערעורי ולא למחוק את הערעור.

    ״סבורנו כי יש לאפשר למשיבה את יומה הערעורי בבית המשפט המחוזי, כפי שסבר בית המשפט המחוזי.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בנסיבות בהן התנהלות הצד לא הייתה תקינה, ניתן להטיל הוצאות בשלב הנוכחי גם אם שאלת ההוצאות נדחתה לפסק הדין.

    ״חוששנו כי התנהלותה של המשיבה מחייבת הטלת הוצאות בשלב הנוכחי, ולשם כך ניתנת רשות ערעור והבקשה נדונה כערעור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיקרי טיעון
  • איחור בהגשה
  • הוצאות
  • רשות ערעור
  • בית המשפט המחוזי
  • יומה הערעורי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

2951/13

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט י' דנציגר

המבקשים:

1. שלמה שפירא

2. נילי שפירא

3. אילן שפירא

נ ג ד

המשיבה:

איריס שפירא

בקשת רשות ערעור על החלטות בית

המשפט המחוזי מרכז-לוד מן הימים 14.4.13, 18.4.13 ו-21.4.13 בע"א

4153-11-12

בשם המבקשים:

עו"ד יצחק אגר;

עו"ד משה שרגא

בשם המשיבה:

עו"ד רון שפרלינג

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א.

בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 14.4.13, מיום 18.4.13 ומיום 21.4.13, שניתנו בגדרי ע"א 4153-11-12. עניינה של הבקשה – עתירה למחיקת הערעור בבית המשפט המחוזי בשל איחור בהגשת עיקרי הטיעון של המשיבה (המערערת).

ב.

לאחר העיון בבקשה, בתגובה ובנספחיהן לא נוכל להיעתר לסעד העיקרי שבבקשה – מחיקתו של הערעור בבית המשפט המחוזי. חרף העובדה, שעל פני הדברים התנהלותה של המשיבה לא תאמה את הוראות הדין והחלטות בית המשפט לעניין מועד, היקף וצורה בהליכי הערעור, סבורנו כי יש לאפשר למשיבה את יומה הערעורי בבית המשפט המחוזי, כפי שסבר בית המשפט המחוזי. אנו ערים למצבו הרפואי של בא כוח המשיבה, בשני שלבים, שלראשון בהם היתה רלבנטיות מסוימת להתפתחויות בתיק בבית המשפט המחוזי, ובשני נדחתה תגובתו (בהסכמה) חודשים ארוכים. אנו שמחים כי רפא לו. ואולם, איננו רואים עצמנו פטורים מהתיחסות חלקית להוצאות כבר עתה.

ג.

אכן, בית המשפט המחוזי קבע (בהחלטתו מיום 18.4.13 (עמ' 6 שורה 17)), כי שאלת ההוצאות תוכרע במסגרת פסק הדין שבערעור. ואולם, חוששנו כי התנהלותה של המשיבה מחייבת הטלת הוצאות בשלב הנוכחי, ולשם כך ניתנת רשות ערעור והבקשה נדונה כערעור, ומתקבלת בנושא זה. יצוין, כי גם המשיבה, בתגובתה, ציינה כי "אם וככל שהיה פגם בהתנהלותה בכל הקשור לעיקרי הטיעון, הרי שניתן ויש להעדיף תיקון הפגם בחיוב בהוצאות" (סעיף 18 לתגובה). פשיטא כי נגרמו למבקשים הוצאות, בודאי נוכח התיצבות בדיון שלא התקיים בשל האיחור בהגשה, ובשל הגשת כתבי בית דין נוספים מטעמם. לפיכך, תישא המשיבה בהוצאותיהם של המבקשים 2-1 בסך 4,000 ש"ח, ובסכום זהה בהוצאות למבקש 3, בגין השתלשלות העניינים בבית המשפט המחוזי.

ד.

הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בסיפת סעיף ג' מעלה. בגין הבקשה הנוכחית תשלם המשיבה את הוצאותיהם של המבקשים 2-1 בסך 2,000 ש"ח, וסכום זהה תשלם למבקש 3. כמובן אין בכל אלה כדי להביע דעה לעניין הערעור לגופו.

ניתן היום, א' בכסלו התשע"ד (4.11.2013).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 4153-11-12

הלכות

  1. 1למרות התנהלות המשיבה שלא תאמה את הוראות הדין והחלטות בית המשפט, יש לאפשר לה את יומה הערעורי ולא למחוק את הערעור.
  2. 2בנסיבות בהן התנהלות הצד לא הייתה תקינה, ניתן להטיל הוצאות בשלב הנוכחי גם אם שאלת ההוצאות נדחתה לפסק הדין.