רע"א 2954/03 א.ר.ד (גן יבנה) חברה לבניין בע"מ נ. רשם המקרקעין

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ר' יפה-כ"ץ) לפיה יקויים הדיון בהמרצת הפתיחה שהגישה המבקשת בדרך של תובענה רגילה.

המבקשת הגישה המרצת פתיחה בה ביקשה כי בית המשפט יתן צו המצהיר כי היא הבעלים והמחזיק הבלעדי במגרש. כן ביקשה המבקשת כי בית המשפט יורה לרשם המקרקעין- המשיב 1- לרשום את הבעלות במגרש על שמה. בתגובה שהגיש, הסביר רשם המקרקעין את התנגדותו לרישום המבוקש בכך שבית המשפט המחוזי, במסגרת תיק אחר, הטיל עיקול על המקרקעין, וזאת לבקשת המשיבים 3. בעקבות תגובה זו של רשם המקרקעין, הוגשה המרצת פתיחה מתוקנת המופנית גם כנגד המשיבים 3. בהמרצת הפתיחה המתוקנת נתבקש בית המשפט, בנוסף לסעדים שנתבקשו בהמרצת הפתיחה המקורית, גם להורות לרשם המקרקעין למחוק את העיקול שנרשם לטובת המשיבים 3.

העיקול המדובר ניתן במסגרת תובענה שהגישו המשיבים 3 נגד המשיבה 2, ממנה רכשו דירות בבניינים שהקימה. בתובענה שהגישו, נטען כי המשיבה 2 התרשלה בבנייה והסבה למשיבים 3 נזקים. עוד טרם שניתן במסגרת תובענה זו העיקול, נרשמה הערת אזהרה לטובת המבקשת, ולכן בהחלטה ליתן עיקול קבע סגן הנשיא ג' גלעדי כי עוקלו זכויותיה של המשיבה 2 ב"אותו חלק מהמקרקעין הנ"ל הרשום על שם המשיבה [2- א. ר.]. כמובן שהעיקול מתייחס ליתרת הזכויות לאחר השעבודים השונים והערות האזהרה המפורטים לעיל".

המשיבים 3, טענו כי בעלי המניות והמנהלים של המבקשת אינם אלא בעלי מניות ומנהלים של המשיבה 2, ולכן מדובר בניסיון לבטל עיקול שניתן כדין ולהבריח נכסים. הם הגישו בקשה להעביר את התובענה לפסים של תביעה רגילה. בית המשפט קמא נענה לבקשה, לאור מורכבות השאלות שבמחלוקת בין הצדדים. שאלות אלה, לפי קביעת בית המשפט קמא, קשורות עם ראיות רבות וטענות של מרמה והברחת רכוש. בית המשפט קמא סבר כי אין מקום לברור מחלוקות אלה בהליך של המרצת פתיחה. כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שבפניי.

2.המבקשת טוענת כי שגה בית המשפט קמא עת דן בשאלה האם התובענה היא ניסיון להבריח רכוש. זאת, כיוון שהמבקשת סבורה כי שאלה זו הוכרעה במסגרת הדיון בבקשת העיקול. לפיכך, לשיטת המבקשת, הדיון בתובענה שהגישה כלל אינו מצריך בירורן של שאלות מורכבות שבעובדה, והוא ראוי להתקיים במסגרת הליך של המרצת פתיחה.

המשיבים 3 תומכים בהחלטת בית המשפט קמא. הם סבורים כי ראוי שבטרם יבטל בית המשפט עיקול שהוטל כדין לטובתם, יקויים דיון ממצה בטענותיהם. הם טוענים כי העסקה בין המבקשת לבין המשיבה 2 נועדה להבריח נכסים מהמשיבים 3 ולכן היא עסקה פסולה.

המשיב 1 הבהיר בתשובה שהוגשה מטעמו כי אין לו עמדה בשאלה שעולה בבקשה זו.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות שהוגשו עליה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. ההחלטה באיזו מסגרת דיונית ייערך הליך היא החלטה דיונית מובהקת, ולערכאה הדיונית שיקול דעת נרחב להחליט על העברת ההליך לפסים של תביעה רגילה. במקרה שבפנינו, בית המשפט קמא נשתכנע, על סמך חומר הראיות שהוצג לו, כי ההכרעה בתובענת המבקשת תצריך בירור עובדתי מורכב, ולכן אין זה ראוי שהתובענה תידון כהמרצת פתיחה. לבית המשפט הדן בתובענה ישנם הכלים הנדרשים להכריע בסוגייה זו, ובית משפט זה יתערב בהחלטותיו בעניינים כגון דא רק בנסיבות מיוחדות. איני סבור כי במקרה שבפניי מתקיימות נסיבות שכאלה.

הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיבים 3 בסך 10,000 ש"ח, ובהוצאות המשיב 1 בסך 1,000 ש"ח.