רע"א 2957/11 מדינת ישראל - משרד הבריאות נ. יאסין אניסה

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד סגן הנשיא השופט א' אברהם ) שבמסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטתו של בית משפט השלום בנצרת (כבוד השופט א' כנעאן ) מיום 9.1.2001.

1.

המשיבה, בהיותה תלמידה, נפלה מעץ ונחבלה במרפק ימין (להלן: התאונה ). בעקבות התאונה הגישה המשיבה תביעה כנגד חברת הביטוח "מגדל" בהתאם לפוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים. לתביעה צורפה חוות דעת רפואית שלפיה כתוצאה מהתאונה יש לקבוע למשיבה דרגת נכות צמיתה בשיעור של 58%. בחודש מרץ 2008, חתמו המשיבה וחברת הביטוח על הסכם פשרה שסיים את ההליך המשפטי, לפיו המשיבה

תקבל סך של 190,795 ש"ח בתמורה לויתור על כל טענותיה כלפי החברה. כשנה וחצי לאחר החתימה על הסכם הפשרה, הגישה המשיבה תביעה כנגד בית החולים בו טופלה לאחר התאונה, שבמסגרתה טענה כי נגרם לה נזק כתוצאה מרשלנות רפואית. לתביעה צורפה חוות דעת רפואית שלפיה כתוצאה מרשלנותו של בית החולים נגרמה לה נכות בשיעור של 58%.

2.

בעקבות האירועים המתוארים לעיל, הגישה המבקשת לבית משפט השלום בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת קיומו של "השתק שיפוטי". בבקשה נטען, כי המשיבה קיבלה סכום פיצוי מחברת הביטוח לאחר שטענה כי הנזק נגרם לה כתוצאה מתאונה, ולכן היא אינה יכולה לטעון כעת טענה עובדתית חלופית שלפיה אותו הנזק נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית. ביום 9.1.2011 דחה בית המשפט את הבקשה משני טעמים: ראשית, כיוון שהתביעה הנוכחית מבוססת על אחוזי נכות גבוהים יותר מאשר אלה שבגינם קיבלה המשיבה פיצוי מחברת הביטוח במסגרת הסכם הפשרה; ושנית, כיוון שפקודת הנזיקין אינה מאפשרת להביא בחשבון מתן פיצוי בגין סכום שנתקבל לפי חוזה ביטוח.

3.

על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט דחה את הבקשה וקבע, כי גם אם תצליח המבקשת להוכיח את טענתה בדבר מעשה בית דין, אין בכך כדי להצדיק את סילוקה של התביעה על הסף.

4.

מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה טוענת המבקשת כי הערכאות הקודמות שגו בכך שדחו את בקשתה לדחייה על הסף. לטענתה, משטענה המשיבה בתביעתה הראשונה כי מקור נזקה במלואו הוא כתוצאה מתאונה, היא אינה רשאית, מטעמים של השתק שיפוטי ועיקרון תום הלב, לטעון בהליך אחר טענה עובדתית חלופית שלפיה מקורו של אותו הנזק בדיוק בהתרשלותו של בית החולים. עוד טוענת המבקשת, בין היתר, כי אף מכוח פוליסת הביטוח המשיבה מנועה מלהגיש את תביעתה שכן הפוליסה מחריגה באופן מפורש נזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית.

5.

לאחר שבחנתי את הבקשה, כמו גם את החלטותיהן של הערכאות הקודמות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים שבהם מעלה הבקשה שאלה משפטית עקרונית אשר חשיבותה חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). בענייננו, הכרעתו של בית המשפט המחוזי ניתנה על רקע נסיבותיו הפרטניות של המקרה, ואין היא מעלה שאלה עקרונית הראויה לדיון בפני ערכאה שלישית. בנוסף, החלטתו של בית משפט השלום הינה החלטה דיונית המורה על המשך בירורו של ההליך ולא על דחייתו, ובהחלטה מסוג זה ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב, לא כל שכן בגלגול שלישי (ראו למשל: רע"א 7173/10 עו"ד

דושקין נ' זילכה (טרם פורסם, 27.12.2010); 8355/08 צברי נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ (לא פורסם, 16.12.2008)).

הבקשה נדחית, אפוא. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.