רע"א 2958/19 אהרון נעים נ. אאורה ישראל- יזמות והשקעה בע"מ

1.

בפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 14.4.2019 (ע"א 3545-02-19, השופט העמית א' ש' שילה והשופטים ח' קיציס ו- י'

רוטנברג ), ובצדה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין. בית המשפט המחוזי דחה את ערעוריהם של שני הצדדים על פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה מיום 21.11.2018 (ת"א 7134-10-15, השופט הבכיר ז' ימיני ).

2.

מקורו של ההליך שבפני בסכסוך מתמשך שנסב על זכויות במקרקעין המצויים בעיר יהוד-מונסון (להלן: המקרקעין ), ועליהם מצוי הבית שבו מחזיק המבקש. הזכויות במקרקעין רשומות על שם רשות הפיתוח, ובהתאם לכך ניהולן נעשה על-ידי רשות מקרקעי ישראל. לפי חוזה פיתוח, המשיבה, אאורה ישראל – יזמות והשקעות בע"מ (להלן: אאורה ) היא בעלת הזכויות לבניית 250 דירות ושטחי מסחר במקום.

3.

החל משנת 2015 התנהלו בין הצדדים הליכים משפטיים, כאשר בעיקרו של דבר אאורה ביקשה את סילוקו של המבקש מהמקרקעין, בעוד המבקש טען מנגד כי יש להכיר בזכויותיו בהם. בקצרה ייאמר כי טענותיו של המבקש נדחו בבית משפט השלום שבו נדונה תביעת הסילוק שהוגשה נגדו. בית משפט השלום קבע כי עליו לפנות את המקרקעין, וחייב את אאורה לשלם לו דמי פינוי בסך של כ-1.2 מיליון שקלים. סכום זה הופקד על-ידי אאורה במזכירות בית משפט השלום. הערעורים שהגישו שני הצדדים על פסק הדין לבית המשפט המחוזי נדחו, לאחר שזה לא ראה להתערב בקביעה לעניין היעדר זכויותיו של המבקש במקרקעין, וכן לא בגובה דמי הפינוי שנפסקו. להשלמת התמונה יובהר כי במסגרת הדיון בערעור אאורה הציעה להעניק למבקש דירה חלופית בת שלושה חדרים בפרויקט שייבנה ביהוד או לחלופין את שווי הדירה המוצעת וכן סכום נוסף עבור דמי שכירות, אם יודיע על הסכמתו ויפנה את המקרקעין עד ליום 30.4.2019. להצעה זו ניתן תוקף בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. בהמשך לכך, ביום 16.4.2019 פתחה אאורה בתיק הוצאה לפועל נגד המבקש, ולמבקש נשלחה אזהרה כי עליו לפנות את הנכס תוך 20 יום.

4.

בעיקרה של בקשת רשות הערעור דנן המבקש שב וטוען כי הוא בעל זכויות במקרקעין כדין, וכן שב ומלין גם נגד גובה דמי הפינוי שנקבע. בנוסף, המבקש טוען נגד הזמן הקצר בו נדרש לפנות את ביתו לפי פסק הדין של בית המשפט המחוזי, במהלך ימי חול המועד פסח, ומתאר את נסיבותיו האישיות המכבידות. בשלב זה, ובתגובה להחלטתי מיום 30.4.2019, הבהירה אאורה כי לא תהא נכונה להאריך את תוקף ההצעה שניתנה למבקש, וכן טענה לגוף הדברים כי התנהלותו לוקה בחוסר תום לב ובסחטנות. אאורה אף מציינת כי המבקש חדל להתגורר בנכס, ולמעשה מתגורר בשכירות מחוץ לו. אאורה גם מבהירה כי המבקש הוא המפונה האחרון במקרקעין המעכב את הפרויקט כולו, וכי מטענותיו עולה כי אין לו כלל כוונה להתפנות, אף שנקבע כי אין לו זכויות במקרקעין.

5.

לאחר ששקלתי את הדברים, ומבלי להקל ראש בתחושת המצוקה של המבקש ובקשייו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. טענותיו של המבקש נדונו בפירוט בפני שתי ערכאות, ולא מצאתי טיעון ממשי שלא נבחן עוד ושמצדיק היעתרות לבקשה כעת כדיון ב"גלגול שלישי" – לא מבחינת הפן המשפטי ולא מן ההיבט של חשש לעיוות דין. על כן, לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה. בהתאם לכך, ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. עם זאת,

בשים לב למועדים הרלוונטיים ועל מנת לאפשר למבקש פרק זמן קצר נוסף להתארגנות, אני מורה על כך שהמבקש יפנה את המקרקעין לא יאוחר מיום 13.5.2019. אין שינוי בהוראות האחרות שניתנו בפסק דינו של בית משפט השלום.

6.

סוף דבר: דין הבקשה להידחות, בכפוף לאמור בפסקה 5 לעיל. במכלול נסיבות העניין ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.