רע"א 2959-23 רע"א 2959-23

בתיק רע"א 2959/23

בבית המשפט העליון

רע"א 2959/23

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט ד' מינץ

כבוד השופטת י' וילנר

המבקשים:

1. פלונית

2. פלונית

3. פלוני

נ ג ד

המשיבה:

איילון חברה לביטוח בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל- אביב-יפו (השופטת ח' וינבאום וולצקי) ברע"א 46607-12-22 מיום 12.3.2023

בשם המבקשים:

עו"ד ענבל אברהמי דרוקר

בשם המשיבה:

עו"ד תומר זמר

פסק-דין

השופטת י' וילנר:

1.לפניי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו (השופטת ח' וינבאום וולצקי) ברע"א 46607-12-22 מיום 12.3.2023, אשר דחה את ערעורם של המבקשים על שלוש החלטות של בית משפט השלום בהרצליה (השופט צ' אלמוג) בת"א 471-03-22: החלטה מיום 8.11.2022, שבמסגרתה נקבע כי המשיבה רשאית לבדוק את המבקשת 1 על-ידי מומחה מטעמה ולהגיש חוות-דעת מומחה במסגרת ההליך; החלטה מיום 29.11.2022, שבה נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע בדיקת המומחה כאמור; והחלטה מיום 18.12.2022, שבגדרה נדחתה בקשת המבקשים לעיון חוזר בהחלטה מיום 8.11.2022.

רקע

2.ביום 14.10.2020 נפגעה המבקשת 1 (להלן: המבקשת), תלמידת בית-ספר בהרצליה, כתוצאה מהיתקלות במכשול במדרכה בנתניה (להלן: הפגיעה הראשונה). ביום 23.3.2021, נפגעה המבקשת פעם נוספת, כתוצאה ממעידה שנגרמה בעת שהחליקה על רולרבליידס ("גַּלְגִּלִּיּוֹת-לַהַב") בהרצליה (להלן: הפגיעה השנייה).

3.כשלושה חודשים לאחר הפגיעה השנייה, הגישו הורי המבקשת, הם המבקשים 3-2, מכתב דרישה למשיבה – חברה המבטחת בביטוח תאונות אישיות לתלמיד, בהתאם להוראות סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 – לקבלת תגמולי ביטוח בשל פגיעתה כאמור. במסגרת הפנייה, התבקשה המשיבה להפנות לבדיקה רפואית מטעמה את המבקשת; ולחלופין, לשלם למבקשת תגמולים בהתאם לפוליסה, ללא ביצוע בדיקה כאמור.

4.המשיבה לא נעתרה למבוקש, ובעקבות זאת הגישו המבקשים תביעה לבית משפט השלום לפסיקת פיצויים על-פי הפוליסה. בכתב התביעה נטען, כי המשיבה התנהלה בחוסר תום-לב בכך שסירבה להפנות את המבקשת לבדיקת מומחה מטעמה; ובנסיבות אלו התבקש בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו, ולא לאפשר למשיבה לבדוק את המבקשת על-ידי מומחה מטעמה.

5.בהחלטה מיום 16.6.2022 הציע בית משפט השלום כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט; והבהיר כי "ככל שימונה מומחה כאמור, תשמר הזכות לצדדים להגיש למומחה חוות דעת מטעמם". המבקשת הודיעה כי היא "מסכימה שבהמ"ש הנכבד ימנה מידית מומחה מטעמו לבדיקת התובעת [המבקשת – י"ו]. כל זאת מבלי לפגוע בכל טענותיה ובעיקרן הפרה בוטה של הפוליסה על ידי הנתבעת [המשיבה – י"ו]". המשיבה הודיעה כי היא מקבלת את הצעת בית המשפט.

6.בהחלטה מיום 29.9.2022 הורה בית משפט השלום, "בהתאם להסכמת הצדדים", על מינוי מומחה מטעמו; וציין כי "המומחה מתבקש להידרש בחוות דעתו למחלוקות בין הצדדים כפי שאלה באו לידי ביטוי בכתבי הטענות מטעם הצדדים לרבות בחוות הדעת מטעמם". בהמשך לכך, המשיבה ביקשה מהמבקשת להגיע לבדיקה של מומחה מטעמה; ומשבקשתה לא נענתה – ביקשה כי בית המשפט יורה על התייצבותה של המבקשת לבדיקה כאמור. בתגובה, המבקשים שבו וטענו כי בשים לב לסירובה של המשיבה לבדוק את המבקשת לפני הגשת התביעה, אין לאפשר למשיבה לבדוק אותה לאחר הגשת התביעה.

7.בהחלטה מיום 8.11.2022 נעתר בית משפט השלום לבקשת המשיבה. במישור הדיוני, צוין כי המבקשים הסכימו להצעה למנות מומחה מטעם בית המשפט; ולא התנגדו לחלק בהחלטה הנ"ל מיום 16.6.2022, שלפיו אם יתמנה מומחה כאמור, הצדדים יהיו זכאים להמציא למומחה חוות-דעת מטעמם. לגוף הדברים, בית המשפט ציין כי הוא לא שוכנע שבדיקה על-ידי מומחה מטעם המשיבה, "תעניק לה יתרון מול מומחה בית המשפט, והתובעים לא פירטו איזו יתרון יצמח מכך. חזקה על מומחה בית המשפט כי יפעל במקצועיות ובאופן אובייקטיבי ואין זה המקרה הראשון בו עומד מומחה מטעם בית המשפט מול חוות דעת של הצדדים".

8.המבקשים הגישו בקשה לעיון מחדש בהחלטות הנ"ל; וכן, "למען הזהירות", ליתן בידם ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטות. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 18.12.2022.

9.המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, ובמסגרתה טענו, בעיקרו של דבר, כי החלטותיו של בית משפט השלום חותרות תחת התכלית הניצבת ביסוד פסק הדין שניתן ברע"א 3046/18 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (24.12.2018). לעניין זה נטען, כי כאשר בית המשפט פוטר תובע-מבוטח מצירוף חוות-דעת מומחה רפואי מטעמו בהתאם להלכת פלוני, דהיינו – בשל סירוב בחוסר תום-לב של המבטחת, לבדוק את המבוטח באמצעות מומחה רפואי מטעמה – אין לאפשר למבטחת לבדוק את המבוטח מטעמה במסגרת ההליך השיפוטי.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור. במישור העקרוני, נקבע כי גם כאשר ניתן לתובע פטור מצירוף חוות-דעת של מומחה רפואי מטעמו, בהתאם להלכת פלוני, עומדת זכותה של המבטחת לבדוק את המבוטח על-ידי מומחה מטעמה. במישור הפרטני, נקבע כי המבקשים הסכימו למתווה שהציע בית משפט השלום, שלפיו ימונה מומחה מטעמו, ויתאפשר לצדדים להציג חוות-דעת מטעמם אף לאחר מינויו; וכי בהתחשב בכך, סירובם של המבקשים להתייצב לבדיקת המומחה מטעם המשיבה – אינו ראוי. עוד נקבע, כי האפשרות של המשיבה לבדוק את המבקשת – אינה פוגעת במבקשים "שהרי גם הם זכאים להגיש חוות דעת מטעמם" (פס' 46 לפסק הדין).

מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.

תמצית טענות הצדדים

10.המבקשים טוענים, בעיקרו של דבר, כי החלטותיו של בית משפט השלום ופסק-דינו של בית המשפט המחוזי מעוררים שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך זה: האם יש לאפשר למבטחת להמציא חוות דעת רפואית מטעמה, בנסיבות שבהן נעתר בית המשפט לבקשת התובע, לפטור אותו מהגשת חוות דעת מטעמו בהתאם להלכת פלוני?

לגישתם של המבקשים, יש להשיב לשאלה זו בשלילה, מכיוון שמתן אפשרות למבטחת להגיש חוות-דעת מטעמה בנסיבות הנ"ל, מרוקן מתוכן את הלכת פלוני; ומתמרץ את המבטחת להתנהל בחוסר תום-לב עובר להגשת התביעה, ביודעה כי גם אם תוגש תביעה, וגם אם המבטח יקבל פטור מצירוף חוות-דעת מומחה רפואי בשל התנהלותה כאמור – היא תהא רשאית להגיש חוות-דעת מטעמה.

11.מנגד, המשיבה טוענת כי הלכה למעשה, משמעותה של בקשת רשות הערעור היא ניסיון של המבקשים להתנער מהסכמתם למינוי מומחה מטעם בית המשפט תוך שימור זכותם של הצדדים להגיש חוות-דעת מטעמם. עם זאת, המשיבה מסכימה, "לפנים משורת הדין", לבטל את הסכמות הצדדים בעניין זה ולהחזיר את הדיון לבית משפט השלום.

דיון והכרעה

12.כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך, או כאשר מתן רשות ערעור נדרש כדי למנוע עיוות דין (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). שוכנעתי כי הבקשה שלפנינו אכן באה בקהלם של מקרים אלה, ואבאר.

13.כפי שעולה מהמתואר לעיל, הבקשה דנן מעוררת שאלה עקרונית ביחס ליישומה של הלכת פלוני, דהיינו – אם מתן פטור לתובע מצירוף חוות-דעת של מומחה רפואי מטעמו, בהתאם להלכת פלוני, שולל את זכותה של המבטחת לצרף חוות-דעת של מומחה רפואי מטעמה במסגרת ההליך המשפטי. שאלה זו טרם הוכרעה על-ידי בית משפט זה, ועיון בהחלטות הנ"ל של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, מלמד כי ראוי להעמיד את הדברים על מכונם. לפיכך, מכוח סמכותי לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, ראיתי לדון בבקשה דנן כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. עמדתי היא כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן, וכך אציע לחבריי כי נורה.

המתווה הנורמטיבי

14.כאמור, זו השאלה אשר מתעוררת בבקשת רשות הערעור שלפנינו: האם יש לאפשר למבטחת להגיש חוות-דעת מומחה רפואי מטעמה, בנסיבות שבהן בית המשפט נעתר, בהתאם להלכת פלוני, לבקשת התובע לפטור אותו מהגשת חוות דעת רפואית מטעמו, לאחר שמצא כי המבטחת נהגה כלפיו בחוסר תום לב.

15.נקודת המוצא בענייננו נעוצה בתקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, המורה כי "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו". בהתאם לתקנה זו, מבוטח אשר מגיש תביעה כספית נגד המבטחת, בטענה כי נגרמה לו נכות כתוצאה ממקרה הביטוח, אשר מזכה אותו בפיצויים מכוח הפוליסה – עליו לצרף לתביעתו, ככלל, חוות-דעת רפואית לשם ביסוס טענותיו בעניין שברפואה.

חריג לכלל זה קבוע בתקנה 87(ד) לתקנות, המורה כי "בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות" [מעניין להעיר כי הדרישה ל'טעמים מיוחדים', אשר נכללה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לא נכללה בתקנות סדר הדין האזרחי העדכניות]. לשם קבלת הפטור, על התובע להוכיח שתביעתו אינה משוללת כל יסוד; וכי קיימות נסיבות חריגות, שאינן בשליטתו, אשר בגינן אין בידו לצרף חוות-דעת רפואית לתביעתו. כך למשל, מצבו הכלכלי של התובע, או קושי באיתור מומחה רלוונטי, עשויים להצדיק מתן פטור כאמור (ראו הלכת פלוני, בפס' 29 וההפניות שם; בר"ע (מחוזי חי') 1775/07 ענבל נ' דאנס בר (6.7.2007)).

16.בהלכת פלוני נקבע, כי התנהלות בחוסר תום-לב של מבטחת עובר להגשת התביעה – בדמות סירוב לבקשת מבוטח להפנותו לבדיקה רפואית לשם בחינת דרישתו לפיצויים מכוח הפוליסה, על אף שהמסמכים הרפואיים שצירף לפנייתו מעידים על אפשרות ממשית לקיומה של נכות – עשויה אף היא להצדיק מתן פטור לתובע מצירוף חוות-דעת רפואית, ומינוי מומחה מטעם בית המשפט (שם, בפס' 30).

17.האם מתן פטור כאמור משליך על זכותה של המבטחת להגיש חוות-דעתה מטעמה במסגרת ההליך המשפטי?

ככלל, מתן פטור לתובע מצירוף חוות-דעת מומחה מטעמו, ומינוי מומחה מטעם בית המשפט – אינם שוללים את זכותו של הנתבע להגיש חוות-דעת מומחה מטעמו (ראו למשל: רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון אייזנבך, פס' 9 (8.5.2012)).

אולם, כאשר הפטור מהגשת חוות דעת ניתן בהתאם להלכת פלוני, דהיינו – בנסיבות שבהן הפטור נעוץ בהתנהלות המבטחת, אשר נמנעה, בחוסר תום-לב, מהפניית המבוטח לבדיקה רפואית מטעמה באופן שעשוי היה לייתר את הגשת התביעה – יש קושי ממשי במתן אפשרות למבטחת להגיש חוות-דעת מטעמה במסגרת ההליך המשפטי, שכן יהיה בכך כדי לאיין את הלכת פלוני. אבהיר.

18.הלכת פלוני מבוססת על חובת תום הלב המוגברת אשר מוטלת על מבטחת בנוגע לקיום חוזה ביטוח, בהתחשב בפערי הכוחות בין המבטחת למבוטח. הלכה זו נועדה להתמודד עם תמריץ של מבטחת שלא להפנות מבוטח לבדיקת מומחה רפואי מטעמה עובר להגשת תביעה, בהתחשב באפשרות כי המבוטח לא יגיש תביעה לתשלום פיצויים מכוח הפוליסה, בשל העלויות הכרוכות בהגשתה, ובפרט – העלויות הגבוהות הכרוכות בעריכת חוות-דעת מומחה רפואי (שכאמור, בהתאם לתקנות יש חובה לצרף לשם הוכחת "עניין שברפואה"). האפשרות שנקבעה בהלכת פלוני, לפטור את התובע מהגשת חוות-דעת כאמור, נותנת מענה מסוים למצב דברים כזה, בצמצמה את הסיכון שהמבוטח יימנע מהגשת תביעה אך בשל העלויות הכרוכות בהגשת חוות הדעת הרפואית.

19.אולם, מתן אפשרות למבוטחת לצרף חוות-דעת רפואית מטעמה, בנסיבות שבהן ניתן פטור למבוטח מצירוף חוות-דעת בהתאם להלכת פלוני – פוגע באופן מהותי בתכלית הפטור האמור ובנפקותו. מתן אפשרות כאמור, מונע מהתובע, הלכה למעשה, "ליהנות" מהפטור שניתן לו, בהתחשב בנחיתות המובנית שטמונה בניהול הליך משפטי כאשר רק בעל הדין שכנגד "חמוש" בחוות-דעת מטעמו. מן העבר השני, מצב כזה מותיר על כנם, במידה רבה, את תמריצי המבטחת לסרב להפנות מבוטח לבדיקה רפואית מטעמה עובר להגשת התביעה, ביודעה כי אף אם תוגש תביעה, ואף אם יינתן למבוטח פטור מצירוף חוות-דעת רפואית בגין התנהלותה – היא עדיין תוכל להגיש חוות-דעת מטעמה, באופן שיקנה לה יתרון משמעותי על-פני התובע, אם יבחר לנצל את הפטור שניתן לו.

20.לפיכך, אני סבורה כי ככלל, כאשר ניתן למבוטח פטור מצירוף חוות-דעת בשל התנהלות בחוסר תום-לב של המבטחת, בהתאם להלכת פלוני – המבטחת תהיה מנועה מלהגיש חוות-דעת רפואית מטעמה. לא למותר לשוב ולהזכיר, כי התנהלות בחוסר תום-לב של בעל-דין עלולה להשליך על זכויותיו הדיוניות, כגון במקרים של השתק, או מניעות כבענייננו.

מן הכלל אל הפרט

21.כזכור, בענייננו, בית משפט השלום הציע לצדדים כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט; והבהיר כי מינוי מומחה כאמור לא יפגע בזכותם של הצדדים להגיש למומחה חוות-דעת מטעמם. המבקשים הודיעו כי הם מסכימים למינוי מומחה מטעם בית המשפט; ולא התייחסו באופן מפורש לחלק בהחלטה, אשר נוגע לשמירת זכויות הצדדים להגיש חוות-דעת מטעמם. בנסיבות אלו, בית משפט השלום קיבל את החלטתו "בהתאם להסכמות הצדדים", כמתואר לעיל.

ואכן, בהתחשב בהסכמות הצדדים להצעת בית משפט השלום, כלל לא התקיים דיון בבקשת המבקשים בתביעתם, שלפיה בית המשפט ימנה מומחה רפואי מטעמו ולא יאפשר לנתבעת לבדוק את המבקשת על-ידי מומחה מטעמה.

22.לפיכך, ובהתחשב במכלול נסיבות העניין, ובהן – הסכמת המשיבה בהליך שלפנינו, כי הסכמות הצדדים יבוטלו והדיון יוחזר לבית משפט השלום – יש להורות על החזרת הדיון לבית משפט השלום, לבירור השאלה אם יש מקום לפטור את המבקשים מצירוף חוות-דעת מומחה מטעמם, בשים לב לטענותיהם בדבר חוסר תום לב מצד המשיבה בהתנהלותה עובר להגשת התביעה.

אם בית משפט השלום יחליט לפטור את המבקשים מצירוף חוות-דעת כאמור בהתאם להלכת פלוני (ואיני מביעה כל עמדה בעניין זה) – לא יהיה מקום לאפשר למשיבה להגיש חוות-דעת מטעמה במסגרת ההליך.

23.סוף דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור במובן זה שההחלטות מושא הערעור של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי – יבוטלו. הדיון יוחזר לבית משפט השלום, כאמור בפס' 22 לעיל.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ש ו פ ט ת

השופט י' עמית:

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט ד' מינץ:

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט לקבל את הערעור, כאמור בפסק דינה של השופטת י' וילנר.