פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
2960/03
רע"א 3208/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשת ברע"א 2960/03:
אילה אלופי
נ ג ד
המשיבים ברע"א 2960/03:
1. אילנה קשאני
2. האפוטרופוס הכללי
המבקש ברע"א 3208/03: היועץ המשפטי לממשלה
נ ג ד
המשיבות ברע"א 3208/03: 1.
אילנה קשאני
2.
איילה אלפי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 5.3.2003 בת.ע. 7695/94 שניתנה על ידי כבוד השופטת ע'
סולומון-צ'רניאק
בשם המבקשת ברע"א 2960/03: עו"ד
גד שמגר
בשם המבקש ברע"א 3208/03: עו"ד רחל
שני-שרפסקי
החלטה
בקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ע' סלומון-צ'רניאק) לפיהן נדחתה התנגדות המבקש ברע"א 3208/03 לקיום צוואה, והמבקשת ברע"א 2960/03 חוייבה בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ש"ח.
המשיבה בשתי הבקשות, הגישה לבית המשפט צוואה שהותירה אחריה שכנתה המנוחה, אלמנה ללא ילדים, ובה היא מצווה לה כמעט את כל רכושה. המבקשת ברע"א 2960/03, שהיא בתה של בת דודתה של המורישה, הגישה התנגדות לקיום הצוואה, והציגה לבית המשפט צוואה קודמת של המנוחה, בה היא מצווה לה מחצית מדירתה, בעוד ששאר נכסיה מצווים למשיבה. היועץ המשפטי לממשלה (המבקש ברע"א 3208/03), החליט להתייצב לדיון מכוח סעיף 153 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, בסברו כי מתעורר במקרה זה עניין לציבור, לאור מסכת העובדות שהתרחשה ערב פטירתה של המורישה, ואשר, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, מצביעה על השפעה בלתי הוגנת של המשיבה ובעלה על תוכן צוואת המנוחה.
הבקשה לקיום הצוואה הוגשה לבית המשפט כבר בחודש נובמבר 1994, ואולם הטיפול בה נתמשך בשל נסיבות שונות וחריגות, בהן פטירתם בטרם עת של שני השופטים הראשונים שטיפלו בתיק. משהגיע מועד הישיבה האחרונה לדיון בתיק, לא התייצבו המבקשת והיועץ המשפטי לממשלה לדיון, ורק בא כוח המשיבה נכח בדיון, על אף שמשרדו נפרץ אור לאותו בוקר. בא כוח המשיבה, שהתנהלותו לאורך הפרשה ראוייה לכל שבח, ניסה להסביר לבית המשפט קמא את היעדרותם של יתר בעלי הדין באי הבנה שנפלה, ובתקלה שארעה בפעולת מזכירות בית המשפט, והכל בקשר לחופשת הלידה אליה יצאה באת כוח היועץ המשפטי לממשלה.
בית המשפט קמא לא שעה להסברי בא כוח המשיבה, והחליט לדחות את התנגדויות המבקשים למתן צו קיום הצוואה. בקשת היועץ המשפטי לממשלה לביטול פסק הדין נדחתה, ובקשת המבקשת לביטול נתקבלה "לפנים משורת הדין", אך הביטול הותנה בתשלום 5,000 ש"ח על ידה לקופת אוצר המדינה. כנגד החלטות אלה מכוונת הבקשות שבפניי.
המבקשים מדגישים את העוול שנגרם להם כשניתן נגדם פסק דין בלי דיון לגופו של עניין, ואת הפגיעה בזכויות שלהם ובעניין הציבורי. הם סבורים כי פגיעה זו אינה מוצדקת, כיוון שאין לומר כי עשו דין לעצמם ובחרו שלא להופיע. הם מסבירים כי בהחלטה קודמת של בית המשפט נקבע כי הדיון ייערך במועד המדובר אלא אם הצדדים ימסרו התנגדות, והיות שבאת כוח היועץ המשפטי הודיעה על התנגדותה- בשל חופשת הלידה אליה התעתדה לצאת- סברו כי הדיון נדחה.
המשיבה אינה מתנגדת לקבלת הבקשות.
לאחר שעיינתי בבקשות ובתשובה שהוגשה החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשות כאילו הוגשו ערעורים על פי הרשות שניתנה. דין הערעורים להתקבל. אכן, אין ספק כי יש להצר על העיכובים שנגרמו בבירורה של הבקשה למתן צו קיום הצוואה שבנדון, עיכובים שנגרמו בשל נסיבות יוצאות דופן, בלשון המעטה. ייתכן גם כי התנהלותם של באי כוח המבקשים בקשר לישיבת ההוכחות הרלוונטית לא הייתה נקייה מכל דופי, אולם ההסברים שהם מספקים, שנתמכים בדברי בא כוח המשיבה, נדמים לי כמספקים. איני סבור כי הייתה הצדקה למתן פסק דין נגד המבקשים רק בשל שנעדרו מהדיון, העדרות לה הם סיפקו הסברים מניחים את הדעת.
אשר על כן, הערעורים מתקבלים. פסק דינו של בית המשפט קמא בו נדחתה התנגדות היועץ המשפטי לממשלה יתבטל. חיובה של המבקשת ברע"א 2960/03 בתשלום כספים לקופת המדינה יבוטל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ו' בתמוז תשס"ג (6.7.2003).
ש
ו פ ט