רע"א 2979/97 תעשיות רכב בע"מ נ. ראש אברהם

1 המשיב, שעבד בשירותה של המבקשת, הגיש ביום 27.3.95 בבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה נגד המבקשת לחייבה לפצותו עבור נזקים שנגרמו לו עקב עבודתו בשירותה. המבקשת לא הגישה כתב הגנה וביום 19.2.96 - כאחד עשר חודשים אחרי הגשת התביעה - ניתן נגדה פסק דין לפיו חויבה לשלם למשיב פיצויים בסך 790,780 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה של המבקשת לבטל את פסק הדין ועל כך ביקשה להרשות לה לערער. המשיב השיב על הבקשה.

2.העיון בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מראה כי בדק כהלכה את הטעמים למחדלה של המבקשת ובדין לא מצא בהם טעם. כפי שמתברר נענה פרקליטו של המשיב לבקשת פרקליטה של המבקשת להאריך לו את המועד להגשת כתב ההגנה בחודש ימים, אולם כתב ההגנה לא הוגש עד שחלפה, כאמור, תקופה ממושכת נוספת. בא כוח המבקשת הסביר זאת בהסברים מהסברים שונים, שהעיקרי שבהם הוא שהתיק שבו מדובר נתקע בטעות לתוך כריכתו של תיק אחר ושני אלה לא נתגלו. למותר לומר שאין בכך כדי להצדיק את המחדל.

3.שונה המצב לגבי עילת ההגנה של המבקשת. כידוע, בין שני הטעמים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד - הטעם למחדלו של המבקש ועילת ההגנה או התביעה - הטעם השני עיקר והטעם הראשון טפל לו (עיין בסיכום ההלכות ברע"א 2694/92 אינג' אליהו פבר ואח'

נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל , תקדין עליון, כרך 92 (3), תשנ"ב/תשנ"ג - 1992; זוסמן, סדרי הדין האזרחי , סעיף 575 בעמ' 738).

בית המשפט המחוזי נתן את דעתו על סיכויי ההצלחה של המבקשת וקבע כי "על פי ההלכה הפסוקה אין באפשרותו של בית המשפט לעיין בכתב ההגנה" (שצורף לבקשתה של המבקשת לבטל את פסק הדין- י.ט.) "במסגרת הליך זה". עוד קבע כי בתמיכה לבקשתה הגישה המבקשת תצהיר של פרקליטה "ופרטי הגנתה לא אומתו בתצהיר זה". לפיכך סבר, וזאת בלי שדן בהגנתה לגופה, שלא נתקיים בבקשה גם הטעם השני.

עיינתי בתצהיר ונראה לי, אם כי בדוחק רב, כי ניתן למצוא בתצהיר בסיס צר לטענותיה העיקריות של המבקשת נגד התביעה. הדבר עולה, בעיקר, מתוך דברי פרקליטה המאמת מסמכים שונים "וביניהם אלה המצורפים לבקשת הנתבעת". בין מסמכים אלה נמצאים אישור של "מבטחים" בדבר גמלת נכות שאושרה למשיב, טפסי חוות דעת על עבודתו, וחוות דעת רפואיות. אם יוכחו הטענות המושתתות על המסמכים יהיה בכך כדי לגרוע סכומים לא מבוטלים מהסכומים שנפסקו למשיב עבור הפסדי השתכרות.

4.לפיכך, ולא בלי היסוסים, אני מבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי ומחזיר את הדיון אליו על מנת שישמע את טענותיהם של באי כוח בעלי הדין רק לעניין סיכוייה של המבקשת להצליח בהגנתה, על פי התצהיר והמסמכים שצורפו אליו. לאחר מכן יחזור ויחליט בבקשה לבטל את פסק הדין.

לאור האמור לעיל תשלם המבקשת למשיב את הוצאות הבקשה, ללא קשר לתוצאות הדיון בתובענה העיקרית, בסך 10,000.- ש"ח.