רע"א 2983/08 כרמל אולפינים בע"מ נ. תעשיות אלקטרוכימיות (1952) בע"מ

1.

בגדרם של הליכים מקדמיים בתביעה שהגיש המשיבה, ביקשו המבקשות מבית המשפט להורות למשיבה לאפשר להם לעיין במספר מסמכים שנזכרו בתצהיר גילוי מסמכים מטעם המשיבה (להלן: המסמכים המבוקשים ). במסגרת דיון קדם משפט שהתקיים בתאריך 5.3.08, קבע בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' כהן) כי תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבה יוגשו בתוך 60 יום, וכן קבע – כטענת המשיבה – כי המסמכים המבוקשים "הם מסמכים לחוות דעת המומחה ויוגשו במצורף לחוות דעת המומחה, אשר על התובעת להגיש ביחד עם תצהירי העדות הראשית". עוד נקבע התיק לשמיעת ראיות המשיבה (התובעת) לימים 23.6.08 ו-10.7.08. המבקשות הגישו בקשה למתן רשות הערעור, וטענו כי שגה בית המשפט המחוזי הנכבד כאשר לא הורה למשיבה להעביר את המסמכים המבוקשים לעיונן לאלתר . החלטה זו שוללת מן המבקשות, לטענתן, את האפשרות להיערך לחקירת המומחה מטעם המשיבה, בשים לב ללוח הזמנים הקצר שבין המועד להגשת התצהירים מטעם המשיבה (הכוללים את תצהיר המומחה, אליו מצורפים המסמכים המבוקשים), לבין תחילת חקירתם של עדי המשיבה-התובעת.

בקשת רשות הערעור הוגשה רק בחלוף כמעט 30 יום, כמחצית התקופה שקצב בית המשפט המחוזי להמצאת המסמכים בדרך של צירופם לחוות דעת המומחה. עד שנתקבלה תשובת המשיבה (בלעדיה לא ניתן, כמובן, ליתן רשות לערער), וכיוון שהמשיבה הקדימה בכ-10 ימים את המועד שנקבע לה להמצאת המסמכים, נתייתרה בקשת רשות הערעור עוד בטרם ניתנה בה החלטה. לאור האמור הודיעו המבקשות כי אין הן עומדות עוד על המשך ניהול בקשת רשות הערעור. כן ציינו הן שלאחר קבלת המסמכים המבוקשים, היתה פניה על ידן לבית המשפט המחוזי הנכבד בבקשה לדחות את מועדי ההוכחות שנקבעו, על מנת שיוכלו להכין עצמן כייאות לחקירת המומחה מטעם המשיבה. המשיבה הודיעה בתאריך 18.5.08, בעקבות החלטתי מתאריך 13.5.08, כי היא עומדת על פסיקת הוצאות בבקשת רשות הערעור. הסוגיה היחידה העומדת איפוא עדיין על הפרק בתיק שלפניי היא פסיקת ההוצאות.

2.

מצאתי כי יש לחייב את המבקשות בהוצאות, ולהלן נימוקיי לכך:

הגשת הבקשה לקתה בשיהוי, שהביא לכך שאפילו היה בית משפט זה מחליט ליתן רשות ערעור ומקבל את הערעור, החלטה כזו לא היתה יכולה להינתן אלא בסמיכות לתום התקופה של 60 ימים שהוקצתה למשיבה להמצאת המסמכים המבוקשים. השתהות המבקשות הפכה איפוא את הבקשה כמעט לעיונית לגמרי, כבר במועד הגשתה, ועוד בטרם הקדימה המשיבה להמציא את המסמכים המבוקשים.

הבקשה היתה לכאורה אף מחוסרת כל הצדקה לגופה. מדובר בהחלטה שבשיקול דעת בעניינים שבסדרי דין, לגביה אין בית המשפט שלערעור נוהג להתערב, אלא אם ההחלטה נוגדת את הדין, או גורמת לעיוות דין (ראו: רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2) 206, בעמ' 211-210). החלטה זו ודאי לא נוגדת את הדין, שכן תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) אינן מנחות את בית המשפט – ככל שמצא לנכון ליתן צו לעיון במסמכים – איזה פרק זמן עליו להקציב לשם ביצוע העיון (תקנה 116 לתקנות). ההחלטה אף אינה גורמת לעיוות דין, שכן אין היא מסכלת את המטרה העיקרית שבבסיס הליך גילוי המסמכים (לרבות העיון בהם), לאפשר לבעלי הדין "לשחק" בקלפים גלויים, ולמנוע מבעל דין להפתיע את בעל דינו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה, שלא היתה בידו אפשרות לבודקה ולהכין חומר ראיות לסתור אותה (ראו: רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב – חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נה(1) 515, 520, פסק דין עליו נסמכות המבקשות עצמן). בית המשפט המחוזי הורה על המצאת המסמכים עד למועד הקודם ב כחודש וחצי לתחילת שמיעת ראיות המשיבה-התובעת (בתאריך 23.6.08, שאין כל סיבה להניח שדווקא בו ייחקר המומחה מטעמה).

הדרך היתה פתוחה לפני המבקשות – במקום להגיש את בקשת רשות הערעור – להמתין לקבלת המסמכים המבוקשים, להחליט לאחר עיון בהם האם הן סבורות כי עד למועד חקירתו הנגדית הצפויה של המומחה לא תהא להן שהות מספקת להכנת החקירה, ואז לפנות במקרה הצורך בבקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי. המבקשות אמנם ביצעו לבסוף פנייה כאמור לבית המשפט המחוזי (כאשר למען הסר ספק יובהר, שאין בהחלטתי זו כדי לחוות דעה כלשהי לעניין נחיצותה של בקשה כזו), וגם עובדה זו אומרת דרשני לגבי נחיצותה של הבקשה שלפניי.

3.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא – בהסכמת הצדדים.

באשר להוצאות – לאור כל האמור לעיל, תישאנה המבקשות בשכר טרחת עורכי דינה של המשיבה, בסך של 5,000 ש"ח.