רע"א 2994/10 עו"ד בנימין קריתי נ. ד"ר עמרם וולנסקי

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט שנלר) מיום 7.4.10 בתיק ע"א 4657-12-09 בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב ביצועו המלא של פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה (השופט דותן) מיום 13.10.09 בתיק א' 4783/02, ונותרה על כנה החלטת בית משפט השלום בהרצליה מיום 22.1.10 לעכב ביצועו של פסק הדין באופן חלקי, כך שרק מחצית מן הסכום הנפסק ישולם לעת עתה.

רקע והליכים

ב.

המבקשים היו מעורבים בפרויקט רכישה ובניה של בנין-מלונית בן 16 יחידות דיור. המשיבים 2-1 (להלן המשיבים ), הם התובעים בבית משפט השלום, רכשו אחת הדירות בבניין העתידי, אך בסופו של יום קיבלו דירה שונה מזו שהובטחה להם. על כך תבעו בבית משפט השלום את המבקשים ואת היזמים האחרים בפרויקט (כולל את המשיב 3 – להלן פרץ – והמשיבים 4 ו-5), וזכו בתביעתם. בפסק הדין נקבע, כי ישולם למשיבים סכום של 1,198,482 ₪ וכן הוצאות, אגרות ושכר עדים (לטענת המבקשים מדובר בסכום כולל של כ-1.5 מליון ₪). עוד נקבע, כי החלוקה בין הנתבעים דשם לבין עצמם תהא כך שאחריותם של המבקשים תעמוד על 30%, אחריותו של פרץ על 15% ואחריותו של המשיב 5 על 55%, אך כי אין לחלוקה נגיעה למשיבים.

ג.

על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. המבקשים ופרץ פנו לבית משפט השלום בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין עד להכרעה בערעור. בהחלטה מיום 22.1.10 נקבע, כי המבקשים לא הציגו תשתית ראייתית מבוססת ומפורטת, נתמכת בתצהיר, שתעיד על קושי ממשי שיעמוד בפניהם להיפרע מן המשיבים אם יתקבל הערעור. עם זאת, נוכח העובדה שהמשיבים לא טענו ליכולת כלכלית מספקת, ובהתחשב בנכסי המשיבים הידועים לבית המשפט, הוחלט על עיכוב ביצועו של פסק הדין באורח חלקי, כך שיעוכב תשלום מחצית הסכום הנפסק, ואילו המחצית השניה תשולם עד ליום 22.3.10. על החלטה זו ערערו המבקשים בפני בית המשפט המחוזי. בפני בית המשפט הוצגו נתונים המעידים על יכולתם של המשיבים להשיב את הסכומים: כי המשיבה 2 היא עו"ד עצמאית והמשיב 1 מרצה בכיר; כי ערך ביתם עומד על כ-3.5 מליון ₪; וכי קיבלו המשיבים לאחרונה סכום של כ-760,000 ₪. בהתחשב בעובדה שמדובר בפסק דין כספי אשר אין ממהרים לעכבו, ובכך שנקבע שסיכויי הערעור אינם גבוהים במיוחד, נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע מעבר למה שקבע בית משפט השלום. על החלטה זו נסבה הבקשה הנוכחית. במקביל, ביקש פרץ גם הוא עיכוב ביצוע, ובהחלטת השופטת לבהר-שרון מיום 17.3.10 הוחלט, כי בהיות התיק קבוע לדיון במועד קרוב, יעוכב ביצועו של פסק הדין, למעט סכום של 250,000 ₪ שישולם לאלתר.

ד.

בבקשה הנוכחית, המפורטת ביותר, מתבקש עיכוב ביצועו של מלוא פסק הדין של בית משפט השלום, ולמצער, עיכוב של 70% מהסכום הנפסק (התואם את חלקם של המבקשים בחוב - 30% - כפי שנקבע על ידי בית משפט השלום). בבקשה נטען, ראשית, כי סיכויי הערעור גבוהים. לצד טענות שונות הנוגעות לממצאים עובדתיים, נטען כי בית המשפט התעלם מהיות הפרויקט הנדון מלונית, וניתח את המקרה כאילו דובר בבניין דירות רגיל; נאמר, כי טעות זו הובילה למסקנות שגויות באשר לאחריות המבקשים. כן נטען כי סכום הפיצוי שנפסק אינו תואם את הקביעות האחרות בפסק הדין. לעניין מאזן הנוחות, נטען כי הדיון בערעור קבוע למועד קרוב – 28.4.10, וכי יש בכך כדי להטות את הכף לכיוון עיכוב ביצוע. עוד נטען, כי החלטת בית המשפט בעניינם של המבקשים התעלמה מן ההחלטה המקבילה לעיכוב ביצוע שניתנה בבקשתו של פרץ. נטען, כי המשיבים לא טענו ולא הוכיחו כי יהא ביכולתם להשיב את הסכומים אם יתקבל הערעור, וכי מדובר באנשים מן השורה, שאינם בעלי נכסים נכבדים במיוחד. נטען גם, כי נזקם של המשיבים אם יעוכב ביצועו של פסק הדין קטן, שכן הטילו עיקולים על נכסי נתבעים אחרים בפרשה, שיש בהם כדי לכסות את סכום החיוב.

הכרעה

ה.

לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. אין המקרה בא בגדרי הלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, שכן אין הוא מעלה שאלה ציבורית או משפטית חשובה החורגת מעניינם של הצדדים, ועל כן אינו מצדיק דיון מחדש בעניין, בגלגול שלישי. כנודע, זכאי זוכה בתביעה ליהנות מפירותיה מיד עם מתן פסק הדין, ואין בהגשת ערעור כדי לעכבו (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). עוד נפסק זה מכבר, כי כאשר בפסק דין כספי עסקינן, עיכוב פסק הדין יישקל אך במקרים חריגים במיוחד, שכן על דרך הכלל ניתן להשיב את המצב לקדמותו (ראו ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ , פ"ד נו (4) 178, 181). במקרה דנא סבורני, כי לא עלה בידי המבקשים להצביע על נסיבות חריגות שכאלה אשר יטו את מאזן הנוחות לטובתם ויובילו לעיכוב פסק הדין במלואו. גם אין זה ממנהגה של ערכאת ערעור – בודאי בגלגול שלישי – להיכנס לשאלות שבעובדה, כגון שאלת יכולתם הכלכלית של המשיבים. כעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי, אין נראה כי המשיבים מצויים במצב כלכלי כזה אשר מוביל למסקנה כי יקשה עליהם להשיב את הכספים אם יתקבל הערעור. אציין, כי הנטל להראות כי מצבם הכלכלי של המשיבים קשה ומטיל השבה בספק, מוטל על כתפי המבקשים, ולא על המשיבים להוכיח את ההפך, כפי שמנסים המבקשים לטעון (ראו ע"א 8621/09 המאגר הישראלי לביטוחי רכב - "הפול" נ' ניזאר (לא פורסם), פסקה 9 וההפניות דשם). אשר לסיכויי הערעור, המבקשים מעלים טענות שונות, שברובן נוגעות לממצאי עובדה, דבר המקים בפניהם משוכה גבוהה. גם אם טענות טובות בפיהם, לא נראה כי סיכויי הערעור גבוהים במידה שתצדיק – בפני עצמה – את עיכוב הביצוע מעבר לאשר כבר ניתן. אוסיף, עם זאת, כי יתכן שבעקבות חלקם הפסוק של המבקשים מזה וההחלטה המקבילה בעניין פרץ מזה, לא היה מקום גם להתערב אילו החליטו בתי המשפט הקודמים אחרת, אך כאמור אין הצדקה לגלגול שלישי.

ו.

אשר על כן, אין בידי להיעתר לבקשה.